İbranice Meal — Dârüsselâm Cemiyeti — Cinn 72:1 – Nas 114:6

1 אמור: הושרה אליי שקבוצת שדים האזינה ואמרה: אכן שמענו את הקוראן המופלא!

2 הוא מדריך אל דרך היושר והצדק ואנחנו עכשיו מאמינים בו. מעתה לא נייחס שותפים לריבוננו,

3 ואכן, שתתעלה אצילותו של אללה, אשר לא לקח לו אישה ולא ילד.

4 השוטה שבינינו נהג לומר דברי הבל על אללה.

5 ואכן, חשבנו, שלא ידברו אנשים ושדים שקרים על אללה.

6 אחדים מבני האנוש היו מחפשים עזרה מאחדים מן השדים, אך הם רק הוסיפו להם חטאים.

7 גם הם חשבו כמותכם, שאללה לעולם לא יקים לתחייה אף אחד.

8 וניסינו לטפס במעלה הרקיעים שבשמים, אבל הם מלאים שומרים עזים ולהבות.

9 ואכן, היינו יושבים על מושבים כדי להקשיב, אך, זה אשר יבקש עכשיו להאזין, ימצא את הלהבות אורבות לו.

10 לכן, איננו יודעים אם עונש ממתין לאלה שעל פני האדמה, או שאולי רוצה ריבונם להדריכם אל היושר.

11 גם בינינו יש ישרים, ויש גם כאלה שאינם ישרים, וכבר שוסעו דרכינו.

12 אולם, בזאת אנו בוודאות, שלא נוכל להתנגד לאללה בארץ, ולא נוכל לחמוק ממנו.

13 לכן, כאשר שמענו את ההדרכה האמנו בה, כי המאמין בריבונו אינו פוחד מקיפוח ועוולה.

14 בינינו יש מוסלמים, ויש בינינו גם סוסים. המוסלמים מחפשים תמיד את דרך הישר

15 אך, הסוסים ישמשו כחומר הסקה בגיהינום.

16 אילו היו ממשיכים בדרך הישר, היינו מורידים להם גשמי ברכה בשפע.

17 היינו בוחנים אותם בכך, וכל מי שמפנה עורף לזכר ריבונו, הוא יוליכו אל עונש מחמיר.

18 הנה המסגדים מיועדים רק לעבודת אללה. לכן, אל תקראו אלא לאללה!

19 כאשר קם עבד אללה ופנה אל ריבונו בתפילה, כמעט שרמסו זה את זה בהצטופפם סביב לו.

20 אמור: “אני אקרא רק לריבוני ולא אייחס לו שותפים”!

21 אמור: “אין בכוחי להזיק או להועיל לכם”!

22 אמור: “לא יגן עלי איש מפני אללה, ולא אמצא מפלס מפניו!

23 ולא אוכל לעשות דבר, אלא למסור את דברי אללה ולמלא את שליחותו”. המורד באללה ובשליחו, אש גיהינום מזומנת לו, ובה הוא יהיה לעולם ועד!

24 כאשר יראו את אשר הובסה להם, יידעו למי יש עוזרים חלשים, ומי הוא נחות מספרית.

25 אמור: “איני יודע אם העונש, שנועד לכם, יבוא בקרוב או יעכבו ריבוני למועד רחוק”.

26 היודע את הנסתר ולא יגלה לאיש את סודו,

27 חוץ מאשר לשליח שהוא בחר, ואשר הוא יציב לו שומרים מלפניו ומאחוריו,

28 כדי שהוא יידע כי הם מילאו את שליחות ריבונם. והוא הקיף את אשר ברשותם, ויודע הוא את מספרם של כל הדברים.

1 הוי, אתה המתעטף!

2 עמוד בתפילה במשך כל הלילה חוץ ממעט (להפסקות),

3 או מחציתו או לפחות בחלק ממנו!

4 או יותר מזה, וקרא את הקוראן באופן מדוד וברור,

5 מפני שאנו עומדים להוריד אליך מסר בעל משקל אדיר.

6 שעות הלילה הן הכי טובות עבור ריכוז(בעבודת האל), ומעולות לצורך קריאה בהירה ונכונה.

7 מפני שאכן במהלך היום אתה עסוק.

8 הזכר את שם ריבונך ודבק בו בכל כוחך וסמוך עליו.

9 כי הוא ריבון המזרח והמערב, ואין אל זולתו. לכן, סמוך עליו.

10 התאזר בסבלנות נוכח מה שהם אומרים, והתרחק מהם בצורה מנומסת.

11 השאר לי את (מלאכת) הטיפול במתכחשים, אשר חיים רק את חיי התענוגות, ותן להם עוד קצת זמן.

12 אכן, הכנו עבורם שלשלאות ואת אש הגיהינום,

13 ואוכל מחניק ועונש כואב.

14 ביום שתרעד האדמה, וההרים יהיו כערימת חול.

15 אנו שלחנו אליכם שליח אשר יעיד עליכם, כפי ששלחנו שליח אל פרעה,

16 אולם פרעה התנגד לשליח, ואנו הנחתנו עליו מכה הרסנית.

17 אם תמשיכו לכפור, כיצד תמלטו מהיום, אשר בו אפילו שיערם של הצעירים יאפיר?

18 ביום, אשר בו יתבקעו השמיים, והבטחתו של אללה תתקיים.

19 זוהי תזכורת ואזהרה, כך שכל מי שרוצה יעלה על הדרך הנכונה אל ריבונו

20 אכן, ריבונך יודע כי אתה מתפלל שני שלישים מהלילה, או חצי ממנו, או שליש ממנו, וכך גם עושה קבוצה של אנשים אשר נמצאת אתך. ואללה הוא זה אשר קובע את אורך הלילה והיום. הוא יודע שאתם לא תוכלו להתפלל כל כך הרבה בלילה, ולכן הוא חס עליכם, אז קראו כמה שיעלה בכוחכם מהקוראן! הוא יודע כי עלולים להיות בינכם חולים, ואחרים המתהלכים בארץ בבקשם פרנסה מחסד אללה, ואחרים הנלחמים למען אללה. על כן קראו בו ככל שיעלה בכוחכם, וקיימו את התפילה ותנו זכאת (צדקה), והלוו לאללה מלווה יפה, וכל דבר טוב אשר תעשו לנפשותיכם, תמצאו את זה אצל אללה, אם כי, יהיה טוב יותר ובתוספת גמול אדיר. בקשו, אם כן, את סליחת אללה. כי הוא מוחל ורחום מאוד.

1 הוי, אתה המתכסה!

2 קום והזהר!

3 ואת שם ריבונך האדר (פאר)!

4 ואת בגדיך סהר!

5. ומן התועבה התרחק!

6 ואל תעשה דברים בציפייה לקבל עוד,

7 (ולצווים ש) לריבונך המתן בסבלנות.

8 וכאשר תהיה התקיעה בשופר,

9 היום ההוא יהיה יום של מצוקה

10 ולכופרים זה יהיה ממש לא קל.

11 הנח לי לספל באלה שבראתי לבד,

12 ולאלה אשר הענקתי שפע והצלחה,

13 ובנים העומדים סביבו כל הזמן.

14 ואת דרכיו עשיתי קלות.

15 ואף על פי כן, הוא מתאווה שאתן לו עוד.

16 אך, לא! (כי) הוא כפר באותותינו,

17 לכן, אנחית עליו עונש כבד!

18 הוא חישב ותכנן

19 אך הוא יוכחד כפי שהוא זמם!

20 ושוב, הוא יוכחד כפי שהוא זמם!

21 לאחר מכן, הוא התבונן מסביב,

22 לאחר מכן, הוא קימט את מצחו בזעם,

23 והפנה את גבו ונמלא גאוותנות,

24 ואז אמר: “זה בסך הכול כישוף אשר הועתק מאחרים!”

25 ואין הדברים הללו אלא דברי אדם!”.

26 לכן, אשרוף אותו באש הגיהינום!

27 התדע מה היא אש הגיהינום?

28 זו אשר לא תשאיר ולא תניח לאחד להישאר ללא הישרפות.

29 את הבשר היא חורכת,

30 תשעה עשר(מלאכים חזקים) מופקדים עליה.

31 כשומרי הגיהינום הצבנו רק מלאכים, את מספרם קבענו למען נבחן את אלה אשר כפרו, ולמען ישמש הוכחה לאנשי עם-הספר ותגבר אמונתם של אלה אשר האמינו ולא יפקפקו. וכן, למען יאמרו אלה אשר קללה כליכם והכופרים: “מה רצה אללה להדגים לנו בזאת?” כך יתעה אללה את אשר ירצה וידריך את אשר ירצה. רק הוא מכיר את גדודי ריבונך, וזו היא רק תזכורת לאדם.

32 אכן, נשבע אני בירח!

33 ובלילה כאשר הוא נסוג!

34 ובבוקר כאשר הוא מפציע!

35 היא (אש הגיהינום) אחד המבחנים הגדולים,

36 והיא אזהרה לבני האדם,

37 לכל מי שירצה מכם להתקדם או להישאר מאחור!

38 כל נפש ערבה למעשיה!

39 אך, לא אלה בעלי הימין,

40 אשר ישכנו בגני העדן, וישאלו זה את זה,

41 אודות הכופרים המכחשים

42 והם ישאלו אותם: “מה הובילכם לתוך אש הגיהינום?”

43 יגידו: “לא היינו מתפללים,

44 ולא היינו מאכילים את המסכנים,

45 והיינו עוסקים בדברי הבל עם התועים,

46 וכפרנו ביום הדין

47 עד אשר בא אלינו המוות”

48 ולא תועיל המלצת הממליצים,

49 אם כן, מדוע הם מפנים את גבם להזהרה?

50 כמו חמורים מבוהלים,

51 אשר בורחים מפני האריה!

52 אבל, כל אחד מהם רוצה שיתנו לו מגילות פרושות.

53 אך, הם אינם יראים מהעולם הבא.

54 הקוראן הוא הזהרה,

55 ומי שחפץ בכך ייזהר!

56 אך, הם לא יזכרו ולא ייזהרו, אלא אם ירצה בכך אללה. כי, רק הוא ראוי ליראה ורק הוא אדון הסליחות.

1 אני נשבע ביום תחיית-המתים!

2 ואני נשבע בנפש הנוזפת בעצמה!

3 החושב האדם כי לא נוכל לחבר את עצמותיו!

4 אכן כן! יכולים אנו לעצב מחדש את פרקי אצבעותיו!

5 ואולם האדם מתעקש וממשיך להכחיש,

6 ושואל, מתי יום תחיית-המתים?

7 אך, כאשר יקפא המבט בתדהמה,

8 והירח יאבד את אורו

9 ויתקבצו השמש והירח.

10 ויאמרו בני האדם ביום ההוא: “איפה דרך המילוט?!”

11 אך, לא תהיה שום דרך מילוט עבורם!

12 כי, רק אצל ריבונך ביום ההוא יהיה המחסה!

13 ייאמר לאדם ביום ההוא את מה שהקדים לעשות ואת מה שאיחר לעשות.

14 אכן, האדם יעיד ביום ההוא על עצמו,

15 אפילו אם ישמיע את תירוציו.

16 אל תיחפז לקרוא אותו (את הקוראן),

17 שאכן, אנחנו בעצמנו מופקדים על הקריאה שלו.

18 אך, כאשר אנו מקריאים אותו (דרך גבריאל המלאך), עקוב אחר קריאתו.

19 ולאחר כל (לאחר קריאתו) זה יהיה תפקידנו לבאר לך את המשמעות שלו

20 אכן, אתם אוהבים את הרווח המידי (את העולם הזה)

21 ומזניחים את העולם הבא.

22 יהיו פנים זוהרות,

23 אשר מביטות אל ריבונו

24 ופנים ביום ההוא חשוכות,

25 הפוחדות ממהלומה מוחצת.

26 כאשר תגיע הנשמה עד הגרון,

27 ויאמרו (האנשים): “יש קוסם שירפא אותו?”

28 וייווכח (הגוסס) כי זו היא ההיפרדות,

29 והרגליים יוצמדו זו אל זו.

30 אל ריבונך הוא יתקדם ביום ההוא!

31 הוא לא האמין ולא התפלל,

32 רק התכחש והפנה את גבו,

33 והיה חוזר אל חבריו ביוהרה.

34 אוי ואבוי לך!

35 ושוב, אוי ואבוי לך!

36 החושב האדם כי נעזוב אותו סתם (בלי מסרה)?

37 הלא היה רק טיפה,

38 ואחו כן היה דם מעובה, וכן בוא אותו ועיצבו,

39 ועשה ממנה את שני המינים הזכר והנקבה.

40 האם הוא (אללה הבורא) אינו יכול להחיות את המתים? בשם אללה הרחמן הרחום

1 האם לא היה פרק זמן שבו האדם לא היה שום דבר ? שאפילו לא היה לו כל זכר?

2 אכן, אנחנו בראנו את האדם מטיפה, כדי לבחון אותו: אז נתנו לו את השמיעה והראיה

3 אנו הדרכנו אותו אל חזון, בין אם הוא מודה או כופר

4 לאלה אשר כפרו, הכנו שלשלאות, קולרים מברזל ולהבה בועות.

5 אך, הצדיקים ילגמו מגביעים מעורבבים עם “כאפור” (עשב ריחני).

6 יש מעיין שממנו שותים משרתיו של אללה אשר נובע בשפע כאוות נפשם

7 הם מקיימים את שבועותיהם, והם יראים מהיום שבו הרוע (העונש) יתפשט לאורן ולרוחב,

8 והם מאכילים, למען אהבת אללה, את המסכן, את היתום ואת האסורים

9 (הם אומרים): “אנחנו מאכילים אתכם אן ורק למען אללה, איננו דורשים מכם שום גמול או תודה

10. אנחנו רק יראים מהיום המחריד, מהזעם שיבוא מאדוננו”.

11 אבל, אללה ישמור עליהם מאכזריותו ורוע של היום ההוא, ויפרוש עליהם את אור היופי והאושר העילאי

12 ומשום שהם היו סבלניים ועקביים, הוא יעניק להם גן (עדן) ולבוש של משי (לבוש טהור)

13 הם ינוחו (בגן עדן) על כסאות מלכות נישאים. הם לא יחזו שם בחום הכבד של השמש, ולא בקור עז.

14 והצל של הגן ינוח עליהם, ואשכולות הפירות יונמכו אליהם.

15 וביניהם יעברו כלי כסף וכוסות מבדולח.

16 הם כלי כסף במידות מדודות.

17 ויינתן להם לשתות מגביע מעורבב עם ג'ינג'ר

18 ממעיין הנובע ושמו ”סלסביל”.

19 וביניהם יהיו ילדים וילדות נצחיים, אשר אם תראה אותם תחשוב שהם נבראו מפנינים

20 וכאשר תסתכלו מסביב, אתם תראו אושר עילאי ונופים מרהיבים

21 עליהם בגדי משי ירוקים וקטיפה, ומקושטים בצמידי כסף, וישקה אותם ריבונם משקה טהור.

22 אכן, זה פרסכם, מאמצכם התקבל והוכר.

23 אנחנו הורדנו אליך את הקוראן בחלקים.

24 לכן, היה סבלן והתמד במצוות ריבונך, ואל תלך אחרי החוטאים או הכופרים

25 והזכירו את שם ריבונך בבוקר ובערב

26 ובחלק מהלילה, תסגוד לו (לאללה) והלל אותו במהלך הלילה

27 האנשים האוהבים את החיים החולפים ומניחים מאחוריהם את היום אשר יהיה קשה

28 אנחנו בראנו אותם, ואנחנו חיברנו בחוזקה את מפרקיהם. אך, כאשר נרצה, אנחנו נוכל להחליף אותם לחלוטין.

29 זוהי תזכורת. תנו לכל מי שרוצה, ללכת בדרך של ריבונו!

30 אך לא תרצו, עד שירצה אללה, מפני שאללה רב ידע וחכמה.

31 הוא יביא אל הרחמים שלו את מי שהוא רוצה, אך עבור המקפחים הכין עונש כואב.

1 שבועה ברוחות הנשלחות בזו אחר זו,

2 וחטופות הסוערות,

3 ובמלאכים אשר פורשים כנפיים,

4 ובמלאכים אשר מפרידים בין הטוב לרע

5 ובמלאכים אשר מורידים את המסרים,

6 של ההצדקה או האזהרה.

7 כי זה אשר הובסה לכם אכן יבוא.

8 וכאשר יכבו הכוכבים

9 והשמים יבוקעו,

10 וההרים יתפוררו,

11 והשליחים יוזמנו ביחד במועד שנקבע.

12 לאיזה יום זה נדחה?

13 ליום הדין!

14 ומה תדע על יום הדין?

15 אוי ואבוי באותו היום למכחישים.

16 האם לא הכחדנו את הדורות הקדומים?

17 כך נעשה גם לדורות הבאים.

18 כי כך אנו מענישים את הכופרים המכחשים!

19 אוי ואבוי באותו היום למכחישים

20 האם לא בראנו אתכם מנוזל פשוט?

21 (והלא) הנחנו את זה במקום בטוח, (ברחם)

22 עד למועד קבוע?

23 כך קבענו את שלבי ההתפתחות, ויכולתנו לקבוע היא אכן אדירה.

24 אוי ואבוי באותו היום, למכחישים!

25 הלא עשינו את האדמה כמשכן,

26 לחיים ולמתים?

27 והצבנו עליה הרים גבוהים, והשקיט אתכם מים מתוקים?

28 אוי ואבוי, באותו היום, למכחישים!

29 (יגידו להם באותו היום) התקדמו אל העונש אשר אליו התכחשתם!

30 התקדמו אל הצל אשר עולה בשלושה עמודים!

31 שאינו מצל ואינו מגן מלהבה!

32 (הצל) אשר משליך ניצוצות כמו מגדלים.

33 בהירים כמו עדר גמלים.

34 אוי ואבוי, באותו היום, למכחישים!

35 ביום הזה הם לא יוכלו לדבר,

36 ולא יורשו להמציא תירוצים.

37 אוי ואבוי, באותו היום, למכחישים!

38 זה הוא יום דין, קיבצנו אתכם יחד עם כל הדורות הקודמים

39 ואם יש בידכם תחבולה נגדי, נסו אותה כעת!

40 אוי ואבוי, באותו היום, למכחישים!

41 אך, היראים ישכנו באותו היום במעיינות מתחת לצל,

42 ויהיו להם פירות כרצונם.

43 (יגידו להם באותו היום) אכלו ושתו והתענגו כגמול על מה שעשיתם.

44 כי כך נגמול לעושי הטוב.

45 אבוי באותו היום למכחישים.

46 (ולאלה אשר כפרו ייאמר) אכלו והתענגו מעט, כי כופרים מכחישים אתם

47 אוי ואבוי, באותו היום, למכחישים!

48 כאשר נאמר להם לכרוע (לתפילה), הם לא כרעו.

49 אוי ואבוי, באותו היום, למכחישים!

50 לאיזה דיבור מלבד זה יאמינו?

1 על מה הם תוהים ביניהם?

2 על הידיעה האדירה,

3 שבנוגע אליה הם חלוקים בדעותיהם,

4 לא ולא, עוד יידעו.

5 ואף, עוד ידעו (את הצדק).

6 הלא שיטחנו את הארץ כשטיח?

7 והלא הצבנו את ההרים ביתדות.

8 ובראנו אתכם זוגות,

9 ונתנו לכם מנוחה ומרגוע בשנתכם,

10 ועשינו את הלילה ככיסוי,

11 ואת היום עשינו לפרנסה,

12 ובנינו מעליכם שבעה (רקיעים) אימתניים,

13 והצבנו מהם מנורה זוהרת,

14 ומהעננים הורדנו מים בשפע,

15 כדי שנצמיח שם נבטים וצמחים

16 וגנים השופעים בעלים צפופים

17 אכן, יום הדין, מועדו נקבע מראש.

18 ביום ההוא, כאשר תישמע התקיעה בשופר אתם תבואו בהמוניכם,

19 והשמים ייפתחו ויהפכו לשערים,

20 וההרים יתנדפו וייעלמו כמו היו אשליה,

21 אכן, גיהינום אורב וממתין,

22 הוא יהיה בית לרשעים,

23 שם הם יישארו תקופות ממושכות,

24 לא ייהנו מקרירות ומרעננת ולא ממשקה צונן,

25 כי אם, יטעמו שם מים רותחים ונוזל מצחין

26 כעונש המגיע להם.

27 מפני שהם מעולם לא חשבו שהם ייאלצו לתת את הדין והחשבון.

28 והם דחו את האותות וסימנינו על הסף

29 אך אנחנו רשמנו כל דבר בספר

30 (אז, אנחנו נגיד להם) טעמו את הפירות המרים של חטאיכם, מפני שעכשיו אנחנו לא נעניק לכם דבר זולת עוד ועוד סבל.

31 אך, היראים מאללה הם הזוכים,

32 הם יירשו גנים וכרמים,

33 ובתולות חטובות לעולם ועד,

34 וגביעים אשר יעלו על גדותיהם,

35 שם, הם לא ישמעו יותר לשון הרע ושקרים

36 כל זה יהיה הגמול והמתנות, שיקבלו מריבונך כראוי.

37 ריבון השמים והארץ וכל אשר ביניהם, הרחמן אשר לאף אחד מהם אין זכות לדבר אלא ברשותו,

38 ביום ההוא יתייצבו הרוח (המלאך גבריאל) והמלאכים בשורות, אף אחד לא יוכל לדבר מלבד זה שהרחמן ירשה לו, וכל אשר ידברו יהיה רק צדק.

39 היום הזה ודאי יגיע, לכן, כל מי שחפץ בכך, ישוב אל ריבונו.

40 הזהרנו אתכם מעונש ממשמש ובא (באחרית הימים), ביום בו כל אחד יראה את תוצאות מעשיו, וביום בו זה שכפר יגיד הלוואי והייתי נהפך לעפר

1 (שבועה במלאכים) אשר עוקרים את הנשמה,

2 ושנושאים בנחת את נשמת המאמין,

3 ושממהרים למה שהצטוו,

4 ושמגיעים ליעד לפני הנשמות (או לאש או לגן העדן)

5 ובאלה אשר מסדרים ומכוונים את כל הצווים (של אללה)

6 ביום שבו זעזוע מחריד יזעזע את העולם כולו.

7 ואשר לאחריו יגיע זעזוע מחריד נוסף.

8 ביום ההוא לבבות בני האדם יפעמו בחרדה,

9 ומבטיהם יועלבו ויבוזו במבטן אל האדמה.

10 הם יגידו: האמנם אנחנו נשוב לחיים?

11 הייתכן דבר כזה לאחר שכבר נהפוך לעצמות נרקבות?

12 והם יוסיפו ויגידו: אכן, זו תהיה שיבה משפילה והפסד גדול.

13 אך, כל מה שיידרש זה רק תקיעה אחת בשופר,

14 והנה, תראו, הם ישובו לחיות על פני האדמה!

15 האם שמעת על הסיפור של משה,

16 כאשר ריבונו קרא לו כשהיה בעמק המקודש “טווא”:

17 “לך אל פרעה, כי מריו גאה”.

18 ואמור לו: “האם אתה מוכן להיטהר?”

19 “האם תרצה שאדריך אותך אל ריבונך, כדי שתירא אותו?”

20 אז, משה הראה לו את הסימן האדיר

21 אך, (פרעה) התכחש לזה וכפר.

22 אז, הוא מיהר להפנות את גבו

23 והוא קיבץ את כולם,

24 ואמר: “אני ריבונכם העליון!”

25 אבל, אז אללה הכניע אותו והנחית עליו את העונש הכבד, גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.

26 (ודאי) יש בזה מוסר השכל עבור אלה היראים מאללה.

27 האם אתם קשים יותר לבריאה מאשר הרקיעים, אשר הוא בנה

28 בכך שאת כיפתם רומם למקום גבוה ועיצב אותם בצורה מושלמת,

29 ואשר את ליללם עשה אפל, ואליהם מביא את אור היום,

30 ומהאדמה אשר הוא שיסה,

31 ולאחר מכן הוציא מתוכה את המים ואת הצמחייה (והמרעה),

32 ואת ההרים הוא הציב ביציבות,

33. וכל זה להנאתכם ולהנאת חיותיכם?

34 כאשר יגיע המאורע המחריד,

35 יום בו ייזכר כל אדם בעבור מה הוא התאמץ,

36 וכולם יראו את הגיהינום.

37 (ביום ההוא) כל מי שהתנהג בשאננות,

38 והעדיף את חיי העולם הזה,

39 ימצא את עצמו בגיהינום!

40 אך, זה אשר פחד לעמוד מול ריבונו, ואשר התאפק בסיפוק תאוות נפשו,

41 הוא ישכון בגן העדן.

42 ישאלו אותך על השעה (יום הדין), הם יגידו: מתי היא תגיע?

43 (העיקר) מה אתה (מקיים) מהתזכורת הזאת ?

44 רק ריבונך יודע מתי תגיע!

45 אתה רק מזהיר את אלה אשר יראים מפניה.

46 ביום שבו הם יראו אותה, הם ירגישו כאילו כל חייהם בעולם הזה היו לא יותר מערב אחד או בוקר אחד.

1 קמט את מצחו והפנה את גבו,

2 כאשר בא לקראתו העיוור,

3 אבל, כיצד תוכל לדעת אם הוא בא להיטהר,

4 או שמא יהרהר בהזהרה ויפיק תועלת ממנה,

5 אולם, אל זה שחושב את עצמו עשיר,

6 אליו אתה פונה בהתלהבות.

7 אף שהאשמה היא לא עליך אם הוא לא ייטהר.

8 אך את זה אשר מגיע אליך בהתלהבות,

9 והוא חרד מאללה,

10 אותו אתה מזניח.

11 אכן! זה דברי תוכחה ואזהרה,

12 ומי שרוצה, נאפשר לו לזכור.

13 זה ירד על עמודים שטופי כבוד,

14 (עמודים) נעלים ומטוהרים.

15 (אשר טוהרו) בידי הסופרים החכמים (מלאכים),

16 הנעלים והמטוהרים.

17 אבוי לאדם! הוא כל כך כפוי טובה!

18 ממה אללה ברא אותו?

19 הוא ברא אותו מטיפה! הוא ברא ועיצב אותו,

20 ועושה עבורו את הדרך קלה מאוד,

21 ואחר כך ממית אותו וגורם לו להיקבר.

22 וכאשר הוא ירצה, הוא יקים אותו לתחייה.

23 אך האדם מסרב לעשות את המוטל עליו.

24 האדם צריך להתבונן באוכל שלו.

25 אנחנו גורמים לגשם לשטוף את האדמה.

26 אחרי כן אנו מבקעים את האדמה,

27 וגורמים לתבואה לצמוח מתוכה,

28 ואת הענבים ואת הירקות,

29 ועצי זיתים ועצי דקל,

30 וגנים אשר בהם נובטת הצמחייה,

31 ופירות ומדשאות,

32 אשר מספקים (מזון) לכם ולמרעכם,

33 אך כאשר יושמע הקול מחריש האוזניים (קול השופר),

34 ביום ההוא יברח האדם אפילו מאחיו,

35 ומאבא שלו ומאימא שלו,

36 ומאשתו ומהבנים שלו,

37 ביום ההוא יהיה לכל אחד מספיק דאגות משל עצמו.

38 ביום ההוא יהיו גם פנים קורנות

39 צוחקות וצוהלות,

40 אך גם פנים אשר יהיו מכוסות באבק

41 ומוחשכות באפלה

42 אלו יהיה אלה שכפרו באמת והתמידו בחטאים.

1 כאשר תחשיך השמש,

2 והכוכבים יאבדו את אורם,

3 וההרים יעקרו ממקומם,

4 וכאשר הנאקות ההרות, הריונם ייפסק,

5 וכל החיות יקובצו לאותו המקום,

6 וכאשר הים יבער באש,

7 וכאשר הנשמות יחולקו,

8 וכאשר הילדה שנקברה בעודה בחיים תישאל,

9 בעבור איזה חטא היא נרצחה?

10 וכאשר יפתחו הספרים שתיעדו את מעשיהם של בני האדם

11 וכאשר יפתחו השמיים,

12 וכאשר השאול יעלה באש,

13 וכאשר גן העדן יגיע,

14 אז תדע כל נפש את אשר הביאה לעצמה.

15 ואכן אני נשבע גם בכוכבים הנסוגים...

16 הכוכבים אשר נעים במסלול אשר נקבע להם...

17 ובלילה כשהוא יורד ומחשיך,

18 ובנשימתו של הבוקר בעת עלייתו,

19 שאכן הדברים הללו ניתנו באמצעות שליח מכובד

20 אשר בורך בכוחות, ולו שמור מקום של כבוד אצל אדון כס-המלכות,

21 (המלאכים) יעשו כדברו, מפני שאכן הוא נאמן.

22 זה שבא מקרבכם (הנביא מוחמד) אינו אחוז דיבוק,

23 הוא בצדק ראה אותו (את המלאך גבריאל) באופק הבהיר,

24 והוא לא מצר עיניו על הלא נודע,

25 וזה ממש לא דבריו של השטן הארור.

26 אז לאן אתם הולכים?

27 זו הזהרה בהירה לכל האנושות.

28 לכל מי שמעוניין מכם ללכת בדרך הישרה,

29 אך לעולם לא תוכלו לרצות אלא אם ירצה בכך ריבון העולמים.

1 כאשר השמים יתבקעו,

2 וכאשר הכוכבים יתפזרו,

3 וכאשר הימים יעלו על גדותיהם,

4 וכאשר הקברים יפתחו,

5 אז כל נפש תדע מה הקדימה ומה השאירה מאחור.

6 הוי בן אדם! מה זה הדבר אשר התעה אותך מזה אשר מקיים אותך בשפע וטוב עין?

7 אשר ברא אותך, נתן לך צורה ותכנן (ועשה) אותך...

8 בכל אופן אשר רצה הרכיב אותך.

9 ולמרות זאת אתם מתכחשים ליום הדין.

10 ואכן, ישנם שומרים הצופים בכם,

11 (שומרים) אצילים אשר מתעדים הכול,

12 והם יודעים כל מה שאתם עושים.

13 הצדיקים ישכנו באושר עילאי,

14 בזמן שהרשעים יהיו בגיהינום,

15 אליו הם יכנסו ביום הדין,

16 ולעולם לא יצאו משם!

17 מה אתה יודע על יום הדין?

18 ושוב, מה אתה יודע על יום הדין?

19 זה יהיה יום אשר בו לא יהיה לאף נפש תועלת עבור נפש אחרת, והמילה ביום המיועד הוא רק לאללה.

1 אבוי לאלה המחסירים במשקל ובמידה,

2 שעבור עצמם הם דורשים מאחרים את מלוא המשקל והמידה,

3 אך, כאשר הם נותנים לאחרים לפי משקל או מידה, הם מפחיתים.

4 האם האנשים הללו אינם מבינים שהם יקומו לתחיה?

5 (הם יקומו לתחיה) ליום הגורלי,

6 היום אשר בו יעמדו בני האדם לפני ריבון העולמים,

7 אכן! אך התיעוד של הרשעים הוא בסיג'ין,

8 ומה הובא לידיעתך לגבי הסיג'ין?

9 זהו תיעוד רשום!

10 אבוי, ביום ההוא, לאלה למתכחשים בשקר,

11 אלה שמתכחשים בשקר ליום הדין,

12 ולא יתכחש בזה מישהו מלבד כופר רשע ומרושע.

13 כאשר דברי אללה מועברים אליו, הוא אומר: “אלו אגדות ישנות!”

14 לחלוטין לא! מעשיהם המרושעים אופפים את ליבם!

15 אכן! ביום ההוא, יוצב חוצץ בינם לבין ריבונם,

16 והם יושלכו אל אש הגיהינום.

17 ולאחר מכן, יגידו להם: “זה הדבר אשר בו כפרתם”.

18 אך לעומת זאת, התיעוד של מעשי הצדיקים שמור במרומים (“עיליין”).

19 והאם תדע בכלל מה המרומים (“עיליין”)?

20 זה תיעוד רשום,

21 והמלאכים המקורבים לאללה יעידו עליו.

22 הצדיקים ודאי יהיו באושר עילאי.

23 הם יישבו על כורסאות ויביטו סביבם בפליאה.

24 תמצא על פניהם את קרינתו של האושר העילאי.

25 יינתן להם לשתות יין טהור וחתום.

26 החותם יהיה עשוי ממאסק, כי זה מעניק את ההשתוקקות למשתוקקים.

27 והיין הזה נמהל במי המעיין מגן העדן,

28 מעיין אשר ממנו ישתו אלו הקרובים לאללה.

29 אכן, הכופרים המתכחשים נהגו לצחוק על המאמינים

30 וכאשר הם היו חולפים על פניהם, הם היו קורצים עין זה לזה (בזלזול),

31 וכאשר הם היו חוזרים אל בתיהם, הם נהגו לרכל עליהם.

32 וכאשר הם היו רואים אותם, הם היו אומרים בזלזול “אלה בוודאי תעו בדרך”.

33 אף שהם לא נשלחו להיות להם לשומרים.

34 לכן היום, המאמינים יצחקו על אלו שכפרו.

35 על מושבים נוחים הם יושבים ומביטים מסביב, כדי לראות,

36 האם אלו שכפרו בצדק קיבלו את מה שראויים לו בגלל מעשיהם?

1 כאשר הרקיע יקרע לגזרים,

2 וישמעו בקול ריבונם כפי שהם חייבים,

3 והאדמה תשתטח לחלוטין,

4 ואת כל אשר בתוכה תוציא ותהיה ריקה,

5 תשמע בקול ריבונה כפי שהיא חייבת...

6 הוי האנשים! אתם כל כך מתאמצים להתקרב לריבונכם, ואכן תפגשו אותו

7 זה אשר יקבל את הספר שלו בימינו,

8 הדין וחשבון איתו יהיה קל,

9 וחוזר אל האנשים שלו בשמחה.

10 וזה אשר יימסר לו הספר שלו מאחורי גבו,

11 הוא יתחנן לכך שהוא יוכחד לחלוטין,

12 והוא יושלך לאש הלהבה,

13 הוא נהג לחגוג עם חבריו,

14 מפני שהוא מעולם לא חשב שהוא יאלץ לשוב.

15 אבל אכן הוא ישוב! אללה צפה בו לאורך כל הדרך!

16 אני נשבע בזוהר השקיעה,

17 ובלילה ובכל אשר(הלילה) יצפין,

18 ובזוהרו של הירח המלא,

19 אתם תתקדמו משלב אחד למשנהו.

20 אז מה איתם שהם לא מאמינים?

21 (מדוע) כאשר מקריאים את הקוראן עליהם הם אינם סוגדים?

22 אכן, אלה אשר נשענים על כפירה בצדק, יתכחשו לזה

23 אך אללה יודע היסב את כל מה שהם מצפינים בלבם,

24 לכן, בשר להם על העונש הכואב.

25 להוציא אלה אשר האמינו ועשו מעשי חסד, הם יקבלו גמול בלתי מוגבל

1 (השבועה) בשמיים שטופי הכוכבים!

2 וביום המובטח!

3 ובעד ובמעיד,

4 הוכחדו חופרי התעלות,

5 אשר הבעירו אש פראית!

6 הם ישבו סביבה

7 כדי לצפות בדבר האכזרי שהם עשו למאמינים,

8 אשר הם שנאו אך ורק מפני שהם האמינו באללה הכול יכול ומהולל,

9 אשר לו שייכות מלכות השמיים ומלכות הארץ, ואכן אללה עד לכול.

10 אלה אשר רדפו את המאמינים והמאמינות ולא הביעו הרסה על מעשיהם, הם בוודאות יסבלו את עונש הגיהינום, ואת עינוי השריפה!

11 אך אלו אשר מאמינים, ועושים את המעשים הטובים, הם יזכו בגן-עדן שמתחתיו זורמים נהרות...וזה הניצחון הגדול!

12 אחיזתו של אדונך היא אכן עוצמתית,

13 זה הוא אשר ברא ואשר חוזר לברוא,

14 והוא הסולח והאוהב,

15 בעל כס-המלכות המפואר.

16 אשר עושה את כל אשר הוא חפץ.

17 הייתכן כי לא שמעת את הסיפור על הצבאות?

18 (הצבאות) של פרעה ות'מוד?

19 אך הכופרים ממשיכים להיות עקביים בשקרם.

20 אך אללה יסגור עליהם מכל הכיוונים.

21 זה אכן קוראן מפואר,

22 אשר כתוב על לוח שמור ומוגן

1 (שבועה), והרקיע ואל-טארק (בכוכב הלילי הדופק בקול)!

2 והאם הובא לידיעתך מה הוא אל-טארק?

3 הכוכב הנוצץ (בלילה)!

4 אין אפילו יצור אחד שנשאר ללא (מלאך) משגיח.

5 טוב לאדם שיהרהר בדבר שממנו הוא נברא.

6 הוא נברא מנוזל מתפרץ!

7 (הנוזל) אשר מגיע מבין חוליות המותניים ועצמות החזה

8 ובהחלט יכול להשיב אותו (לחיים)!

9 ביום שבו יתגלו כל הסודות,

10 לא יהיה לו (ליצור) שום ישע או מסייע!

11 אני נשבע בשמים אשר מחזירים, במחזוריות, לאדמה את כל מה שעולה ממנה!

12 ובאדמה הנבקעת (בצמיחה מחודשת)!

13 זהו דיבור החלטי,

14 ואיננו היתול.

15 אכן, הם חורשים מזימות,

16 וגם אני חורש מזימות נגדם.

17 לכן, תן מרווח זמן לכופרים, הנח להם עוד זמן מה.

1 שבח את שמו של ריבונך העליון,

2 אשר ברא ונתן צורה.

3 ואשר קבע והדריך,

4 ואשר הצמיח את המרעה,

5 ולאחר מכן הופך אותו לעשב נובל שחור.

6 אנו נביאך לקריאת הקוראן בלי לשכוח אותו,

7 מלבד מה שאללה ירצה. אכן, הוא יודע את הגלוי ואת החבוי.

8 אנו ננחה אותך לדרך אללה המועדפת.

9 הטף (להם), אם ההטפה תשנה (אותם) לטובה!

10 מי שיפיק תועלת ממנה הוא הירא.

11 אך, הכופר יתעלם ממנה.

12 ולכן, הוא יישרף באש (הגיהינום) הכבירה,

13 שבה הוא לא ימות ולא יחיה!

14 אך, יזכה מי שהיטהר (האמין),

15 והילל את ריבונו והתפלל.

16 אולם, אתם מחשיבים את העולם הזה.

17 אף שהעולם הבא עדיף יותר ונשאר לתמיד.

18 אכן, זה (נזכר) בספרי הקודש המקוריים הקודמים,

19 בספרי הקודש המקוריים של אברהם ושל משה.

1 האם שמעתם על אל-עיאשיה?

2 ביום ההוא, יהיו פנים עלובות ובזויות,

3 הם (אלה אשר כפרו) יעבדו אז קשות לחינם ויהיו מותשים,

4 (וסופם) הם יישרפו בדליקה היוקדת,

5 וייאלצו לשתות מי מעיין רותחים!

6 לא יהיה להם שום מזון מלבד קוצים,

7 (מזון) שלא ישביע אותם ולא ישבור את רעבונם,

8 אך, באותו היום יהיו גם פנים מאושרות.

9 שיהיו שבעי רצון מתוצאות מעשיהם.

10 (הם יהיו) בגנים מרהיבים,

11 שם הם לא ישמעו דיבורי שטות.

12 ובו יהיה להם מעיין שופע.

13 ובו יהיו להם ספות נישאות,

14 וכוסות מוכנים לשתייה ליד המעיין,

15 ויהיו להם כריות ערוכות נוחות,

16 ויריעות מפוזרות.

17 הלא יתבוננו בגמלים, איך נוצרו?

18 ואל השמים, איך הועלו למעלה?

19 ואל ההרים, איך הם נקבעו?

20 ואל האדמה, איך היא נפרשה?

21 אז, הטף להם! המשימה שלך היא רק להטיף!

22 אינך מושל בהם!

23 אך, זה אשר התעלם וכפר.

24 הוא ייענש בידי אללה בעונש האיום והנורא.

25 אכן, אלינו הם ישובו!

26 ואז, ודאי, נשפוט אותם

1 (שבועה) והשחר,

2 ובעשרת הלילות,

3 ובזוג וביחיד,

4 ובלילה החולף,

5 האם אין בזה שבועה מספקת עבור הנבון?

6 האם לא ראית איך נהג ריבונך ב(אנשי) עאד?!

7 ובאנשי אירם, בעלת הבניינים הגבוהים?!

8 אשר לא נוצר כמוה על פני האדמה?

9 ובשבט ת'מוד, אשר חצבו בסלעים שבנחל?

10 ובפרעה בעל היתדות (לעינוי)?!

11 (כל אלו) אשר גדשו פשעים עלי אדמות,

12 והפריזו במעשי שחיתות בהן!

13 לכן, אדונך הנחית עליהם את העונש הצורב!

14 כי אכן, ריבונך אורב!

15 ובאשר לבני האדם, אם ריבונו ינסה אותו בשפע של כבוד וחסד, יאמר: “ריבוני העניק לי כבוד.”

16 אך, אם ריבונו יבחן אותו ויגביל את מחייתו, הוא יאמר: “ריבוני ביזה אותי”.

17 לא ולא! אכן, אינכם נותנים בטוב עין ליתום,

18 ואינכם מעודדים ודואגים להאכיל את הדל,

19 ומצרפים לחלקכם בירושה גם את חלקם של אחרים.

20 ואוהבים את הכסף אהבה אדירה.

21 לא ולא! כאשר העולם ייחרב עד היסוד.

22 וכאשר ריבונך יבוא עם המלאכים, שיעמדו לפניו בשורות.

23 בעת ההיא, תובא גיהינום. ובאותה עת, האדם ייווכח לדעת, אך, מה תועיל לו התוכחה?

24 יאמר: “הוי, לו הכנתי די בשביל חיי ״.

25 בעת ההיא, אף אחד לא יעניש כמו שהוא יעניש

26 ואף אחד לא יוכל לכפות כמוהו!

27 הוי, הנשמה הבטוחה!

28 שובי אל ריבונך המרוצה ממך, מלאת סיפוק,

29 והיכנסי בחברת נאמני (הצדיקים)!

30 והיכנסי לגן העדן שלי.

1 אני נשבע בעיר הזאת,

2 ואתה שוכן בעיר הזאת,

3 ובהורה ובצאצאיו:

4 שבראנו את האדם לטרחה.

5 האם הוא סובר שלא יעלה בידי אף אחד לגבור עליו?

6 הוא אומר: כבר בזבזתי ממון רב!

7 האם הוא בצדק סובר שאף אחד לא צפה בו?

8 האם לא בראנו לו זוג עיניים?

9 ולשון? וזוג שפתיים?

10 והראינו לו את שני השבילים?

11 אך, הוא לא התאמץ לעבור את המכשול.

12 והאם נהיר לך מה המכשול?

13 (המכשול) הוא לשחרר עבד!

14 או להזין (עני) בעת רעב,

15 (להזין) יתום בעל קרבת דם,

16 או דל במצוקה.

17 ולהיות בין אלה אשר האמינו המטיפים איש לרעהו להיות סבלנים ורחומים,

18 אלה, הם שיקבלו את ספר מעשיהם ביד ימין.

19 אך, אלה הכופרים בדברינו, הם שיקבלו את ספר מעשיהם ביד שמאל.

20 אש הגיהינום מקיפה אותם ללא מפלט!

1 (שבועה) בשמש ובאורה הזוהר

2 ובירח הבא בעקבותיה,

3 וביום החושף את היקום (באורו),

4 ובלילה המכסה את היקום (בחשכתו).

5 ובשמיים ובמי שעיצב אותם!

6 ובאדמה ובמי שהפך אותה שטוחה!

7 ובנשמה ובמי שעיצב אותה בשלמות,

8 והדריך אותה להבחין בין טוב לרע,

9 אכן, זכה מי שטיהר אותה (מחטאים)!

10 ואז אשר השחית אותה ודאי ייכשל!

11 בני שבט ת'מוד כפרו בצדק (האסלאם) בגלל שאוננותם.

12 כאשר מיהר מתוכם האדם המרושע ביותר.

13 אז, אמר להם שליחו של אללה (הנביא סאלח): “זו נאקת אללה, הניחו לה לשתות מחלקה במים!”.

14 אולם, הם כפרו בו, ושחטו אותה. לכן, ריבונם השמידם מחמת הפשע שהם ביצעו והחריבם לחלוטין

15 ואינו פוחד מהשלכות.

1 (שבועה) בלילה המסתיר

2 וביום בזוהרו באורו,

3 וביוצר הזכר והנקבה.

4 אכן, מעשיכם נבדלים!

5 אולם, המוסר והירא,

6 ומאמין בגמול,

7 נדריך אותו לשביל מעשי החסד,

8 אך, הקמצן המסופק

9 ומתכחש לגמול

10 נדריך אותו לשביל הרשע,

11 ומה יועיל לו ממונו כשימות?

12 אכן, אנו רק מדריכים.

13 אכן, לנו העולם הבא והעולם הזה.

14 אני מזהיר אתכם מאש בוערת,

15 שבה לא יישרף זולת המרושע,

16 אשר התכחש וסטה,

17 אך, הירא מאללה יוסט ממנה (מהאש),

18 אשר תורם ממונו להיטהר,

19 לא כהחזר למישהו על טובה שהוא עשה,

20 אלא, אך ורק, למען ריבונו הנעלה,

21 (ובאחריתו) יהיה מתרצה (מגמולו).

1 (שבועה) באמצע הבוקר,

2 ובלילה המאפיל.

3 כי ריבונך לא זנח אותך, ולא סלד ממך,

4 וחיי העולם הבא, אכן, עדיפים לך מחיי העולם הזה.

5 וישפיע לך ריבונך מחסדיו עד שתחוש סיפוק.

6 הלא היית יתום ונתן לך מחסה?

7 והלא חיפשת את הצדק, והדריכך אליה?

8 והלא היית דל, והפכך עשיר?

9 לכן, אל תקפח את היתום,

10 ואל תדחה מעליך את מבקש הנדבה,

11 אך, אודות שפע ריבונך כלפיך הרבה לספר

1 הלא הארנו לך את ליבך (באמונה)?

2 והורדנו מעליך את מטענך הכבד,

3 אשר הכביד על גבך,

4 ורוממנו את שמך הנשגב?

5 ואכן, לאחר המצוקה תבוא הרווחה,

6 אכן, לאחר המצוקה תבוא הרווחה.

7 עת תהיה פנוי,

8 ואל ריבונך התכוון בכמיהה!

1 (שבועה) בתאנים ובזיתים,

2 ובהר סיני.

3 ובעיר הבטוחה הזאת,

4 אכן, בראנו את האדם(וצאצאיו) בדמות המושלמת ביותר,

5 והשבנוהו (הכופר) לדרגה הפחותה ביותר,

6 מלבד אלה אשר האמינו ועשו את הטוב, להם גמול אינסופי(בגן העדן).

7 אם כן, מה עוד גורם לך להתכחש ליום הדין?

8 אכן, הלא אללה הוא המושלם שבשופטים?

1 קרא בשם ריבונך אשר ברא!

2 בוא את האדם מקריש דם נצמד!

3 קרא! וריבונך הנותן בשפע!

4 אשר לימד בעט,

5 לימד את האדם את אשר לא ידע.

6 לא ולא! אכן האדם מפריז במריו,

7 בחשבו שאינו זקוק לו.

8 אכן, אל ריבונך תשוב.

9 הראית את זה שמונע,

10 מעבד להתפלל.

11 הראית אם היה בדרך הישר?

12 או הטיף ליראת אללה?

13 הראית אם ישקר ויפנה עורף?

14 הלא ידע שאללה רואה אותו?

15 לא ולא! במידה וימשיך, אנחנו נסחב אותו מקדמת ראשו,

16 קדמת ראשו הכוזבת, החוטאת.

17 ואז, שיקרא לחבורתו,

18 אנחנו נזמן את מלאכי הגיהינום!

19 לא ולא! אל תיכנע לו, ותסגוד והתקרב.

1 אכן, אנו הורדנוהו (את הקוראן) בליל הגורל.

2 והאם נהיר לך מהו ליל הגורל ?

3 ליל הגורל טוב יותר מאלף חודשים.

4 המלאכים והרוח (המלאך גבריאל) יורדים בו בהיתר ריבונם, לכל משימה

5 שלום הוא עד עלות השחר.

1 אלה אשר כפרו, מבין אנשי הספר, והמשתפים (עבודה זרה), לא נטשו את כפירתם עד אשר הוצגה בפניהם ההוכחה,

2 שליח מאללה משמיע בעל פה כתבי קודש מטוהרים,

3 הכוללים ספרי קודש יקרי ערך.

4 ואנשי הספר לא שוסעו, אלא אחרי בוא ההוכחה אליהם.

5 הם נדרשו רק לעבוד את אללה במסירות שלמה לדת אברהם, ולקיים את התפילה ולהוציא זכאת. הן, זוהי דת הצדק.

6 הן, אלה אשר כפרו מבין אנשי הספר והמשתפים, באש הגיהינום, שם לעולם ועד, אלו הם הרשעים שביצורים.

7 הן, אלה, אשר האמינו ועשו חסדים, הם המשובחים שביצורים,

8 גמולם אצל ריבונם יהיה גני-עדן אשר נהרות זורמים מתחתיהם, שם יהיו לעולם ועד. אללה יתרצה מהם, והם יתרצו מאללה, זה למי שירא מריבונו.

1 כאשר תזועזע האדמה ברעידתה,

2 ותוציא האדמה את מטמוניה הכבדים.

3 ויגיד האדם: "מה יש לה”?

4 ביום ההוא היא תגיד את החדשות שלה,

5 מפני שכך ריבונך השרה לה.

6 ביום ההוא ייפרדו בני האדם לקבוצות, כדי לראות את מעשיהם.

7 הן, מי שיעשה חסד כמשקל גרגר, יחזהו.

8 הן, מי שיעשה רשע כמשקל גרגר, יחזהו.

1 (שבועה) והסוסים השועטים בהתנשפותם!

2 המציתים ניצוצות אש,

3 העורכים פשיטות (במפתיע) עם הפצעת השחר,

4 ומעוררים אבק רב,

5 ופורצים לאמצע צבא האויב.

6 אכן, האדם מתכחש לריבונו,

7 והוא מעיד על כך.

8 והוא אוהב מאוד את ההון.

9 הלא יכיר כשיוקמו לתחיה אלה שבקברים,

10 ויתגלו הסודות אשר בלבבות?

11 ביום ההוא ריבונם בקי היסב בהם

1 (שבועה) בצרה הגדולה.

2 מה היא הצרה הגדולה?

3 ומה אתה יודע על הצרה הגדולה?

4 יום אשר בו בני האדם כפרפרים הנסים לכל הכיוונים

5 וההרים כפיסות של הצמר הקרוע לגזרים

6 הן, מי משקל מעשיו(הטובים) כבדים,

7 הוא בחיים מאושרים.

8 אך, מי שמשקלם קל,

9 אז משכנו השאול.

10 והאם תכיר מה הוא?

11 אש חמה!

1 תאוות הבצע הסיטה אתכם,

2 עד שביקרתם בבתי הקברות.

3 לא ולא! סופכם שתדעו.

4 אכן! סופכם שתדעו

5 לא ולא! לו תכירו הכרה וודאית

6 את השאול הייתם רואים,

7 ושנית, תראוה בוודאות!

8 ובאותו יום ,תיתנו דין וחשבון על ההנאות.

1 (שבועה) בזמן!

2 אכן, האדם סופו לאבדון!

3 מלבד אלה אשר האמינו ועשו את הטוב, ויעצו על הצדק, ויעצו על הסבלנות.

1 אבוי, לרכלן ולזה שמוציא לשון הרע

2 אשר קיבץ כסף ומנה אותו.

3 הוא חושב שכספו יביא לו חיים נצחיים.

4 לא ולא! אכן, ייזרק אל המועכת (הגיהינום)!

5 ומה תדע על המועכת?!

6 זו אש אללה, הבוערת

7 ואשר תשרוף את לבבות

8 הן, היא סוגרת עליהם

9 בעמודים ניצבים

1 האם לא ראית כיצד פעל ריבונך בבעלי הפיל?

2 הלא טרפד את קנונייתם?!

3 כאשר הביא כנגדם קבוצות של עופות

4 אשר יידו בהם אבני טיט קשיחות

5 ועשה אותם כקש נאכל!

1 בשל היכרותם של קוראיש

2 היכרותם בנסיעותיהם בחורף ובקיץ

3 משום כך, שיעבדו את ריבון הבית הזה (אל-כעבה)

4 אשר הזינם מפני רעב, והעניק להם ביטחון מפני פחד.

1 הראית את זה אשר מתכחש ליום הדין?

2 הוא זה שדוחה מעליו את היתומים,

3 ואינו נחלץ להאכיל את המסכנים,

4 אבוי למתפללים,

5 אלה אשר מתמהמהים לקיים תפילה,

6 אלה אשר עושים רק בשביל להראות,

7 ומונעים את החסד הפשוט.

1 אכן, נתנו לך את נהר אל-כאות'ר,

2 לכן, התפלל לריבונך וזבח לו זבח

3 אכן, שונאך הוא הנכרת!

1 אמור: הוי הכופרים!

2 אין אני עובד את אשר אתם עובדים

3 ואין אתם עובדים את אשר אני עובד,

4 ולא אני עובד את אשר עבדתם

5 ואין אתם עובדים את אשר אני עובד

6 לכם דתכם, ולי דתי.

1 כאשר מגיע הניצחון מאללה והשחרור,

2 ותראה את האנשים נכנסים בהמוניהם אל דתו של אללה

3 אז הלל בשבח את ריבונך והתחנן אל סליחתו, כי הוא תמיד סלחן.

1 יגדעו ידי “אבו-להב” ויגדע הוא!

2.לא יועיל לו הונו וכל אשר רכש,

3. והוא יישרף באש הלהבה

4. ואשתו, נושאת עצי ההסקה

5.סביב צווארה יהיה חבל מסיבי הדקל.

1 אמור: הוא אללה, אחד!

2 אללה הוא הנצחי!

3 לא הוליד ולא נולד,

4 ולא היה אחד ששווה לו.

1 אמור: אני חוסה בריבון השחר המפציע,

2 מפני רשעותו של אשר ברא

3 מפני רשעות החושך כשהוא מאפיל.

4 ומפני רשעותן של הנושפות בקשרים,

5 ומפני רשעותו של המקנא בקנאתו.

1 אמור: אני חוסה בריבון האנשים,

2 מלך האנשים,

3 אלוה האנשים,

4 מפני רשעותו של הלוחש המסתתר

5 זה המלחש בלבבות של האנשים

6 מפני השדים והאנשים.