İbranice Meal — Dârüsselâm Cemiyeti — Şûrâ 42:1 – Nuh 71:28

1 חא.מים. (ח.מ.).

2 עין.סין.קאף. (ע.ס.ק).

3 כך נשלחה ההשראה מאללה אליך כמו לאלה שלפניך, כי אללה העזוז והחכם.

4 לו כל אשר בשמים וכל אשר בארץ והוא הנעלה והאדיר

5 השמיים כמעט מבוקעים בעת שהמלאכים משבחים את אללה ומבקשים את סליחתו בעבור האנשים על פני האדמה, ואכן אללה הסולח והרחום.

6 אך אלה אשר לקחו להם מגינים זולתו, אללה משגיח עליהם, ולא עליך להשגיח עליהם.

7 וכך הבאנו לך קוראן בערבית, כדי שהזהיר את אם הערים (מכה) ואת השוכנים סביבה, ותזהיר מפני יום ההתקבצות שאין ספק לגביו, ואשר בו מחנה ייכנס לגן העדן, ומחנה באש הגיהינום.

8 ואם אללה היה רוצה, הוא היה עושה את כולם אומה אחת. אך הוא פורש את רחמיו על אשר ירצה, והמקפחים לא ימצאו מגן או מחלץ.

9 האומנם לקחו להם אדונים זולתו? אללה הוא האדון, והוא המחייה את המתים, והוא הכול-יכול.

10 ובכל דבר אשר בו אתם חלוקים, אללה הוא השופט. זה אללה ריבוני, עליו סמכתי ואליו אשוב,

11 בורא השמים והארץ, הוא עשה לכם מנפשותיכם זוגות, וגם את המקנה ברא בזוגות, וכך הוא מרבה את ברואיו. אין דבר שיכול להשתוות לו, והוא השומע והרואה.

12 לו מפתחות השמים והארץ, והוא ייתן פרנסה בשפע, ויצמצם, לכל אשר ירצה. והוא יודע הכול בכול דבר.

13 ציווה עליכם את אותה הדת שהוא ציווה על נוח, ומה שהשרינו אליך, ואת אשר ציווינו על אברהם ומשה וישוע לאמור, אכן קיימו את הדת ואל תהיו שסועים בה. למשתפים (עבודה זרה) קשה לקבל את מה שאתה קורא להם. אללה בוחר לקרב אליו את מי שהוא רוצה, ומדריך אליו את אלה אשר פונים אליו.

14 ולא נעשו שסועים אלא אחרי שהגיע הידע אשר עשה מחלוקת ביניהם, ולולא החלטה קודמת מריבונך על מועד מסוים, כבר היה פוסק ביניהם. אך אלה שירשו את הספר לפניהם, אכן נמצאים בספק עמוק, והם חושדים ומטילים בכך ספק.

15 ולכן, קרא לאמונה באללה, והיצמד אליה בעצמך כפי שציווית, ואל תלך אחרי תאוותיהם. ואמור: “מאמין אני בכל ספר אשר הוריד אללה וצוויתי לנהוג בצדק בינכם. אללה ריבוננו וריבונכם, לנו מעשינו ולכם מעשיכם. ואין עוד צורך להחליף סברות לחינם בינינו. אללה יאסוף אותנו יחדיו, כי סוף כולם לשוב אליו”

16 ואלה אשר יתנצחו אודות אללה אחרי שנענו לו, סברתם לחינם נדחית אצל ריבונם ועליהם זעם, וצפוי להם עונש קשה.

17 אללה הוא אשר הוריד את הספר עם הצדק ומאזני הצדק. ומה יגרום לך להבין שהשעה (יום הדין) אכן קרובה?

18 אלה אשר אינם מאמינים בה דורשים לזרזה, ואולם אלה אשר האמינו בה, חרדים מפניה ויודעים כי היא צדק. אך אלה הממשיכים להתנצח בדבר השעה (יום הדין), רחוקים בתעייתם.

19 אללה רב חסד לעבדיו והוא מפרנס את מי שירצה והוא החזק והעזוז.

20 זה אשר המעוניין לזרוע בעולם הבא, נרבה לו את הקציר. וכל המעוניין לזרוע בעולם הזה, ניתן לו אותם, אך אין לו חלק בעולם הבא.

21 האם יש להם אלילים אשר פסקו להם בדת את מה שלא הרשה אללה? לולא דבר הפסיקה (להשעות את עונשם), כבר היה נחרץ הדבר ביניהם, ולכופרים אכן ממתין עונש כואב.

22 עוד תראה את המקפחים נחרדים מפני תוצאות מעשיהם, בבוא העונש עליהם. אבל אלה אשר האמינו ועשו את הטוב יהיו בגני העדן, כל אשר הם משתוקקים אליו שמור להם אצל ריבונם. זה הוא החסד הגדול

23 זה הדבר אשר יבשרו אללה לעבדיו, אלה אשר האמינו ועשו את הטוב. אמור: “איני מבקש מכם גמול על כך, אלא מתוך חמלה לקרובים. ומי שיעשה מעשה טוב נוסיף לו בעד זה טובה. כי אללה סולח ומתגמל היטב.

24 הם (הכופרים) אומרים: הוא ממציא שקרים על אללה? אם ירצה אללה, הוא יאטום את לבך. ודוחה אללה את דברי השקר ומאשר את הצדק בדברו, כי הוא יודע את כל אשר בללבות.

25 והוא מקבל את עבדיו אשר פונים אליו וסולח על המעשים הרעים, והוא יודע את כל אשר תעשו.

26 והוא נענה לבקשות אלה אשר האמינו ועשו את הטוב ויעניק להם מחסדו, ואולם לכופרים צפוי עונש קשה.

27 ואם אללה היה מעניק לכל ברואיו מחסדו ופרנסתו בשפע אדיר, אז היו נוהגים בעזות על פני האדמה. ואולם יוריד במידה קצובה את אשר ירצה, כי הוא יודע היטב את עבדו ומבחין.

28 והוא המוריד את גשמי הברכה לאחר שהם נואשו. והוא הפורש את רחמיו, והוא האדון המהולל.

29 ומאותותיו גם בריאת השמים והארץ, והיצורים אשר הפיץ בהם. והוא יכול לקבצם אליו אם ירצה.

30 כל דבר שפוגע בכם, הוא תוצאה של מעשה ידיכם, וכך אללה סולח על הרבה (חטאים).

31 אין לכם יכולת להתנגד לאללה על פני האדמה, ואין לכם זולתו לא מחלץ ולא עוזר

32 ומאותותיו האניות השטות בים כהרים צפים.

33 אם ירצה, הוא ישקיט את הרוח, ואז תישארנה בלא תנועה על-פני הים ובזה לקח לבעלי הסבלנות מכירי התודה.

34 או יטביע אותן עקב מעשיהם (הרעים) ויסלח לרבים.

35 למען ידעו אלה אשר מעוררים ויכוחים נגד אותותינו כי אין להם מפלט.

36 כל מה שהוענק לכם הוא הנאה זמנית מחיי העולם הזה, אך מה שנמצא אצל אללה הוא טוב ותמידי לאלה אשר האמינו ועל ריבונם סומכים,

37 ואלה אשר ירחקו מן החטאים הגדולים והתועבות ואשר בכעסם יסלחו,

38 ואלה אשר נענים לריבונם ומקיימים את התפילה ומחליטים על ענייניהם לפי התייעצות ביניהם וחולקים עם אחרים ממה שהענקנו להם.

39 ואלה אשר אם תוקפים אותם, הם מגינים על עצמם.

40 וגמול רעה ברעה כמוה, אך מי שיסלח וימחל, גמולו גדול אצל אללה כי הוא אינו אוהב את המקפחים.

41 אך אלה שמגינים על עצמם לאחר שהותקפו, אין עליהם אשמה.

42 אכן האשמה היא רק על אלה אשר יקפחו את האנשים וישחיתו את הארץ בלי צדק, אלה צפוי להם עונש כואב,

43 וכל אשר יתאזר בסבלנות ויסלח על פגיעה בו, אכן פועל באומץ (ובגבורה).

44 כל אשר יתעהו אללה, לא יקום לו עוד מגן. ותראה את המקפחים כאשר יראו את העונש יאמרו: “האם יש דרך לשוב (לעולם הזה)?”

45 ותראה אותם כשיציגו להם את הגיהינום, והם יביטו במכסים עלובים מהצד, אלה אשר האמינו אומרים: “אכן הם הנפסדים, אלה אשר איבדו את נפשותיהם ומשפחותיהם ביום תחיית-המתים”. כי אכן המקפחים יהיו(נתונים) בעונש תמידי.

46 ולא יקומו להם מגינים אשר יחלצום מפני אללה. ואשר יתעה אללה אין לא כל שביל (להגיע אל הצדק בעולם הזה).

47 היענו לריבונכם לפני בוא יום מאת אללה אשר אין להשיבו. אין לכם כל מחסה ביום ההוא, ולא תוכלו להסתתר.

48 ואם הם מסובבים גב, הרי לא שלחנו אותך כשומרם. כי אתה, עליך (האחריות) רק להעביר להם את המסר. ואם אנו ניתן לאדם לטעום מרחמינו, כך הוא ישמח יותר, אך אם אחר-כך תפגע בהם צרה בגלל המעשים שהם עשו, אז האדם יהפוך למכחיש (טובה).

49 לאללה מלכות השמים והארץ, הוא בורא את מי שהוא רוצה, ומעניק בנות למי שהוא רוצה, ומעניק בנים למי שהוא רוצה,

50 או ייתן להם משני המינים, בנים ובנות, ויעקר את אשר ירצה, כי הוא יודע הכול ויכול הכול.

51 אין לאדם כי ידבר אתו אללה אלא בהשראה או מאחורי חוצץ, או ישלח שליח אשר יגלה ברשותו את אשר אללה ירצה, כי הוא החכם והעליון

52 וכך גילינו לך רוח מאתנו. לפני כן לא ידעת מה הוא הספר ומה היא האמונה, ואולם עשינו אותו לאור אשר בו נדריך את אשר נרצה מבין עבדינו, וגם אתה תדריך בו בדרך הישר.

53 דרכו של אללה אשר לו כל מה שבשמים ובארץ ואל אללה מוחזרים כל הדברים.

1 חא.מים (ח.מ.)

2 (נשבע אני) בספר אשר מבאר את כל הדברים.

3 אנו עשינו אותו קוראן בערבית כדי שתוכלו להבין אותו.

4 ואכן זה רשום אצלנו בספר השמימי, והוא עילאי ומלא חוכמה.

5 האם חשבתם שנפסיק להוריד את האזהרה עליכם, מפני שאתם אנשים מגדישי סאה בעוולות?

6 וכה רבים הם הנביאים אשר שלחנו אל הדורות מימי קדם,

7 אך לא בא אליהם כל נביא, אלא שהם היו מזלזלים בו.

8 והכחדנו עמים חזקים מהם בכוח, ועבר המשל של הדורות הקודמים.

9 ואם תשאל אותם: “מי ברא את השמים ואת הארץ?” יאמרו: “ברא אותם העזוז והיודע”,

10 אשר ברא לכם את הארץ כמשכן, ופתח לפניכם את השבילים, כדי שתמצאו את הדרך(הצדק)

11 והוא אשר מוריד את המים מהשמיים בכמות מוגדרת, להחיות בהם את האדמה שהייתה מתה, וכך גם אתם תקומו לתחייה

12 והוא זה אשר ברא את הזוגות כולם ועשה לכם מן האוניות והבהמות אשר תרכבו עליהם,

13 כדי שתרכבו עליהם ואז תזכרו את חסד ריבונכם בשעה שתרכבו עליהם ותאמרו: “ישתבח שמו של זה אשר הכניע אותם למעננו, כי אנו לבדנו לא היינו מצליחים בזה,

14 ואכן אנחנו נחזור אל ריבוננו”.

15 הם עשו את ברואיו לחלק ממנו, אכן האדם כופר מובהק.

16 האם הוא לקח לעצמו את הבנות אשר ברא, ובחר עבורכם את הבנים?

17 וכאשר התבשרו חלק מהם בדבר אשר נמשל עבורם לרחמן בכבודו ובעצמו, קדרו פניהם והתמלאו בכעס.

18 וכי (יעדיף) את אשר יקושטו בתכשיטים, ואשר הוא בעת סכסוך. לא ידע להוכיח דברים בבירור.

19 הם סברו לחינם שהמלאכים, עבדיו של הבורא, הם נקבות, אך האם הם היו עדים לבריאתם? עדותם תירשם, והם עוד יישאלו על כך.

20 והם אומרים: “לו רצה הרחמן לא היינו עובדים אותם (האלילים)”. אולם אין הם יודעים דבר על כך, והם אכן רק הוגי שווא ושקר.

21 האם נתנו להם לפני כן ספר אשר עליו הם נסמכים?

22 אבל הם אמרו: “אנו מצאנו את אבותינו מאוחדים באמונתם, ואנחנו הולכים בעקבותיהם”

23 כל פעם ששלחנו לפניך שליח לעיר, אמרו מנהיגיה: “מצאנו את אבותינו מחזיקים במנהגים הללו (עבודת האלילים) ואנחנו הולכים בעקבותיהם”.

24 אמור: “ולו גם אם אראה לכם דרך ישרה מדרך אבותיכם? אמרו: "כופרים אנו בשליחותכם״

25 לכן, התנקמנו בהם, וראה מה היה סופם של המתכחשים.

26 וכאשר אברהם אמר לאביו ולבני עמו: “אני דוחה את מה שאתם עובדים,

27 אני עובד רק את זה שברא אותי, והוא זה שידריך אותי”.

28 ואז אברהם השאיר את המילים הללו בקרב צאצאיו, למען ישובו (אל עבודת ריבונם).

29 אני הענקתי להם ולאבותיהם את הנאות העולם הזה, עד שבא אליהם הצדק ושליח אשר נתן להם מסר ברור.

30 וכאשר נגלה הצדק בפניהם, אמרו: “זהו קסם ואנו כופרים בו”.

31 ואמרו: “למה לא הורד הקוראן לאחד האנשים המכובדים משתי הערים?

32 האם הם אלה שמחלקים את רחמי ריבונך? אנחנו חילקנו ביניהם את מחייתם בחיי העולם הזה, והעלינו אחדים מהם על האחרים כדי שכל אחד יוכל לקבל את האחר לעובדים, ואולם רחמי ריבונך טובים יותר מכל ההון שהם מקבצים.

33 ואם האנשים היו נהפכים לאומה אחת, היינו עושים למתכחשים לרחמן בתים אשר גגות של כסף להם, ומדרגות לעלות בהם.

34 ושערים לבתיהם וספות לנוחותם.

35 והכול עם קישוטי זהב, להנאה זמנית בחיי העולם-הזה, אך העולם־הבא שמור אצל ריבונך ליראים (אותו).

36 לכל המתעלם מזכרו של הרחמן, נצרף שטן אשר יהיה לו החבר הקרוב.

37 הם מרחיקים אותם מדרך הישר, בעודם חושבים שהם מודרכים.

38 אולם כאשר יגיע אלינו יגיד: “הלוואי שהיה המרחק ביני לבינך כמרחק מזרח ממערב, כי חבר ביש ורע היית לי”.

39 (וייאמר להם): “עשיתם את הרע. לא יעזור לכם היום כשקיפחתם אם יהיו לך שותפים בעונש, עונשכם לא יצטמצם”.

40 האם תוכל לגרום לחירשים לשמוע? האם תוכל להדריך את העיוור או את זה אשר היה בתעייה בהירה (וגלויה)?

41 אם נאסוף אותך (במותך), אנו נתנקם בהם (רק לאחר שליחת שליחים אליהם)

42 או שאף נראה לך בעודך בחיים את העונש אשר הכנו להם, מפני שאנו חזקים מהם.

43 לכן היצמד למה שהושרה אליך, כי אתה הולך בדרך הישר,

44 ואכן, זו התזכורת הטובה עבורך ועבור בני עמך, ועתידים אתם להישאל.

45 שאל את השליחים אשר נשלחו לפניך, האם אי פעם התרנו לעבוד אלילים מלבד הרחמן?

46 וכבר שלחנו את משה עם אותותינו אל פרעה ומועצת נכבדיו, והוא אמר: “אני שליחו של ריבון העולמים”.

47 וכאשר הביא להם את אותותינו, הם צחקו לו וזלזלו בו

48 אך כל אות שהראינו להם היה גדול יותר מקודמו, והבאנו להם את העונש (המכות) למען ישובו.

49 ואמרו: “הוי קוסם! קרא למעננו אל ריבונך בברית אשר כרת אתך, כי אנחנו רוצים להאמין!”

50 ואולם כאשר הסרנו את העונש מעליהם, הפרו את הבטחתם.

51 וקרא פרעה בתוך עמו: “בני עמי! האם לא לי המלכות במצרים, ולא יזרמו הנהרות הללו לרגליי? האם לא תראו?

52 האין אני טוב יותר מאדם עלוב זה אשר גם לדבר ברורות לא יוכל?

53 מדוע לא קושט בצמידי זהב משמים, ולא באו עמו המלאכים כדי להעיד על צדקתו(שהוא אכן שליח האל)”

54 וכך הוא זלזל בבני עמו ושמעו לקולו כי היו מושחתים.

55 וכאשר הכעיסו אותנו, נקמנו בהם, והטבענו את כולם,

56 ועשינו מהם משל לאחרים ולדורות העתידיים.

57 וכאשר ניתן (ישוע) בן מרים כמשל, בני עמך הפנו את גבם,

58 ואמרו: “האם הוא טוב יותר מאלילינו?”, הם התייחסו אליו אך ורק לצורך הוויכוח, כי אכן הם עם של מתנצחים (ללא הצדקה).

59 אין הוא אלא עבד אשר שפענו לו חסד ושלחנו אותו כמשל לבני ישראל.

60 כי לו רצינו, היינו שמים במקומכם מלאכים אשר ימשיכו לחיות על פני האדמה

61 אכן, הוא אחד מסימני השעה. אל תפקפקו בזה, אלא לכו אחריי, אכן זאת הדרך הישרה.

62 אל תתנו לשטן להדיח אתכם מהדרך, כי הוא אכן אויבכם המושבע.

63 וכאשר הביא ישוע את האותות הבהירים, אמר: “הבאתי לכם את החוכמה, כדי לבאר לכם את הדברים אשר נחלקתם בגינם. לכן יראו את אללה ושמעו בקולי.

64 כי אללה הוא ריבוני וריבונכם לכן עבדוהו כי זה דרך הישר”.

65 ושוסעו הקבוצות השונות ביניהן. אבוי לאלה אשר קיפחו מיום העונש הכואב.

66 המחכים הם שהשעה (יום הדין) תבוא עליהם לפתע מבלי שאפילו ירגישו זאת?

67 הידידים יהיו ביום ההוא איש לרעהו כאויבים, חוץ מאלה אשר יראים.

68 הוי עבדיי! אל לכם לפחד מהיום הזה ולא להצטער.

69 אלה אשר האמינו באותותינו והיו מוסלמים (מתמסרים).

70 היכנסו לגן עדן אתם וזוגותיכם ושם התענגו באושר.

71 שם יגישו להם קערות של זהב וגביעים, ובהם כל אשר תחפוץ הנפש וכל אשר תיהנה העין ממנו, ושם תישארו לעולם ועד.

72 זהו הגן אשר ירשתם בזכות מעשיכם.

73 ויהיה לכם שם שפע של פירות למאכל.

74 אך הרשעים, הם יסבלו לעולם ועד את עונש הגיהינום,

75 ולא יוקל(העונש) עליהם, והם יהיו אומללים ומיואשים לעולם ועד

76 ולא קיפחנו אותם, אלא הם אלה שקיפחו את עצמם.

77 ויקראו: “הוי מאליק (שומר הגיהינום)! כי רק יביא לנו ריבונך את קיצנו”. אך הוא יענה להם: “אתם נשארים כאן לעולם ועד ״.

78 כבר הבאנו לכם את הצדק, ואולם רובכם שונאים את הצדק.

79 אם הם הכינו תחבולה, גם אנחנו מכינים להם

80 או שמא הם חושבים שלא נשמע אותם ואת התלחשויותיהם? נהפוך הוא, מלאכינו ניצבים לידם ומתעדים הכול

81 אמור: “אילו היה לרחמן בן, הייתי אני ראשון לעבוד אותו”

82 ישתבח שמו, ריבון השמים והארץ, ריבון כס- המלכות, הוא נעלה מעל לכול מה שהם מייחסים לו”.

83 אם כן, הנח להם להמשיך בדברי הבליהם ולהשתעשע עד אשר יפגשו את יומם אשר הובטח להם.

84 והוא האלוה אשר בשמים, והאלוה אשר בארץ, והוא החכם והיודע.

85 ויתברך אללה אשר לו מלכות השמים והארץ וכל אשר ביניהם, ורק לו יש הידע על”השעה” (יום הדין) ואליו תושבו.

86 אלה (האלילים) אשר אליהם יתפללו זולתו לא יוכלו להמליץ לפני אללה, רק המעידים על הצדק במודע.

87 אם תשאל אותם: “מי ברא אותם?” יאמרו: “אללה”. אם כן, מדוע הם סוסים מהדרך?

88 ונאמר (מוחמד): “הוי ריבוני! אכן הם בצדק אנשים שלא יאמינו.”,

89 וסלח להם, ואמור “שלום”. וסופם שהם ידוע יידעו הכול

1 חא.מים (ח.מ.)

2 (שבועה) בספר המבאר (את כל הדברים).

3 אכן הורדנוהו בלילה המבורך, ואכן תמיד שלחנו הזהרות.

4 בו (בלילה), מובהרים כל הדברים.

5 על-פי פקודתנו, מאז ומתמיד שלחנו מסרים

6 ברחמים מאת ריבונך, כי הוא הכול שומע והכול יודע.

7 ריבון השמים וכל אשר ביניהם, ואם רק הייתם מאמינים בצדק

8 אין אלוה זולתו, המחיה והממית, והוא ריבונכם וריבון אבותיכם שמימי קדם.

9 ואולם הם (אשר כפרו) משתעשעים בפקפוקיהם.

10 לכן חכה ליום בו השמים יביאו עננים כבדים של עשן,

11 אשר יכסה את האנשים. וזה אכן יהיה עונש כואב.

12 אז הם יגידו: “ריבוננו! הסר מעלינו את העונש, מפני שאנחנו מאמינים!”.

13, הכיצד תהיה להם התזכורת, לאחר שכבר בא אליהם שליח שהזהיר אותם באופן ברור,

14 והם סובבו לו גב ואמרו: “הוא משוגע אשר למד מאחרים”.

15 אך אפילו אם היינו מקלים עליכם את העונש לזמן מה, אתם שוב תחזרו (לכפירה ולכחש).

16 ביום ההוא ננחית את המכה הגדולה, אנו ננקום.

17 וכבר ניסינו לפניהם את עמו של פרעה, כאשר בא אליהם שליח נכבד

18 אשר אמר להם: “תנו (שחררו) לי את עבדי אללה, כי שליח נאמן אני לכם”.

19 ואל תתנשאו על אללה, כי הנה באתי אליכם בהוכחות ברורות.

20 ואני בקשתי מחסה אצל ריבוני וריבונכם שלא תרגמו אותי (באבנים)

21 ואם אינכם מאמינים לי, הרפו ממני.

22אז קרא אל ריבונו: אלה עם של כופרים מכחשים.

23 (והשרה לו ריבונו)”הוצא את עבדיי בלילה, כי רודפים אחריכם,

24 והשאר את הים חצוי, כי מאחוריכם יטבעו החיילים (של פרעה)

25 הם השאירו (מאחוריהם) שפע של גנים ומעיינות,

26 שדות תבואה ומשכנים מפוארים.

27 ותענוגות אשר היו בהם צוחקים (מרוב נועם).

28 כך היה, ואנו הורשנו כל זאת לבני עם אחר.

29 ולא בכו עליהם השמים והארץ, ולא ניתנה להם שהות.

30 וכבר חילצנו את בני-ישראל מהעונש המשפיל,

31 מידי פרעה אשר היה מתייהר ומן המשחיתים.

32 (ובזמנם) בחרנו בהם במודע מבין כל העולמים.

33 וכבר נתנו להם אותות בהירים אשר היו מבחן עבורם.

34 אך אלה (שכפרו) אומרים:

35 “אנחנו נמות פעם אחת ולא נקום לתחייה,

36 הביאו נא את אבותינו (שכבר מתו מזמן) אם אתם צודקים”.

37 האם הם טובים יותר מאנשי “תובע” ומאלה אשר באו לפניהם, ואשר הכחדנו אותם משום שהיו כופרים מכחשים?

38 לא בראנו לשווא את השמים ואת הארץ ואת כל מה שביניהם.

39 לא בראנו אותם אלא בצדק, אך רובם אינם יודעים.

40 אכן יום הדין נועד לכולם

41 יום שבו לא יועיל אדון לנתיניו בכלום, והמה לא יוכלו להינצל,

42 אלא רק מי שירחם עליו אללה, כי הוא העזוז והרחום.

43 הנה “עץ הזקום”,

44 מאכל הרעים,

45 והוא כמתכת יצוקה הבוערת בבטן

46 בוערת כמו מים רותחים.

47 קחו אותו ואל מעמקי הגיהינום השליכוהו,

48 לאחר מכן שיפכו על ראשו את עונש המים הרותחים.

49 טעם את העונש, אתה הוא העצום המכובד

50 הנה זה הוא אשר הייתם מטילים ספק בו.

51 אך היראים יהיו במקום מבטחים,

52 בגנות ומעיינות,

53 ילבשו משי וקטיפה וינוחו זה מול זה,

54 נוסף לכל זה, נשיא אותם ליפות העין (עם עור עדיו).

55 והם יתענגו בגן העדן על כל מיני פיחת, בשלווה ובבטחה.

56 הם לא יטעמו עוד מוות מלבד המוות הראשון. אללה ישמור אותם מעונש הגיהינום.

57 בחסד מאת ריבונך, וזוהי הזכייה האדירה.

58 אכן הורדנו אותו אליך בלשונך, למען יזכרו

59 המתן, אז המתן, גם הם ממתינים

1 חא.מים. (ח.מ.)

2 זה הספר אשר הורד מאללה העזוז והחכם.

3 בשמים ובארץ ישנם אותות למאמינים.

4 בבריאתכם ובכל היצורים אשר הוא ברא, ישנם אותות לאנשים הבטוחים באמונתם.

5 ובהתחלפותם של היום והלילה, והגשם אשר הוריד אללה מן השמים כפרנסה, אשר הוא יחיה בו את האדמה אחרי מותה, ובכיוון משב הרוחות, בכל אלה ישנם אותות לבעלי הבינה.

6 אלה הם האותות של אללה (משפטי הקוראן) אשר אנו קוראים בפניך בצדק. באיזה מסר הם יאמינו אם לא בדברי אללה, ובאותותיו?

7 אוי ואבוי לכל חוטא רמאי,

8 השומע את אותות אללה נקראים בפניו וממשיך ביהירותו כאילו מעולם לא שמע אותם. בשר לו על העונש הכואב.

9 כאשר נודעים לו כמה מאותותינו, הוא מזלזל בהם. לאנשים כמוהו, צפוי להם עונש כואב.

10 מאחוריהם גיהינום, ומעשיהם לא יועילו להם בכלום, ואף לא המגינים אשר לקחו להם זולת אללה. אכן, צפוי להם עונש כבד.

11 זה הוא (הקוראן) מקור הדרכה, אך אלה אשר כפרו באותות ריבונם להם עונש אדיר וכואב.

12 אללה הוא זה אשר הכניע עבורכם את הים, כדי שישוסו בו הספינות על פי פקודתו, וכדי שתבקשו לכם פרנסה בחסדו, וכדי שהודו לו.

13 וזה הוא אשר הכפיף לכם את כל אשר בשמים ובארץ כחסד ממנו, ובזה אותות לאנשים בעלי בינה.

14 אמור לאלה אשר האמינו, לסלוח לאלה אשר אינם מצפים לימי אללה, שבו יגמול אללה לאנשים כראוי להם.

15 העושה טוב מיטיב לעצמו, והעושה רע מזיק לעצמו, ואז אל ריבונכם תושבו.

16 וכבר נתנו לבני ישראל את הספר והחוכמה והנבואה, ופרנסנו אותם במיטב הדברים, והעדפנו אותם על-פני העמים.

17 ונתנו להם הבהרות על כל דבר, ולא נחלקו ביניהם אלא לאחר שהוענקה להם הדעת והתחילו לקנא זה בזה. אכן ריבונך ישפוט ביניהם ביום תחיית-המתים באשר נחלקו בו.

18 ואז עשינו אותך על דרך ”שריעה” (ההלכה) בציווי (ריבונך), לך בעקבותיה ואל תססה אחר תאוות אלה אשר אינם יודעים,

19 כי הם לא יועילו לן בפני אללה בכלום, ואכן המקפחים הם מגינים זה לזה, ואללה הוא מגן היראים.

20 זה, אותות גלויים לבני אדם והדרכה ורחמים לאנשים הבטוחים באמונתם.

21 האם חושבים אלה אשר בחרו ברוע, כי דינם אצלנו כדין אלה אשר האמינו ועשו את הטוב? בחייהם ובמותם הם יהיו שווים זה לזה? אם כן, הם כטועים בשיפוטם.

22 ובוא אללה את השמים ואת הארץ בצדק, וכל נפש תקבל גמול הולם על מעשיה, והם לא יקופחו.

23 ראית את זה אשר הפך את תאוותו לאלוהו? התעהו אללה ביודעין וחתם את אזניו ואת ליבו וכיסה את עיניו. מי יוכל להדריך אותו אל דרך הישר אחרי שאללה התעה אותו? הלא תזכרו?

24 ואמרו: “אין עוד חיים מלבד חיינו בעולם הזה, נמות ונחייה בחיים האלה, ורק הזמן הוא המביא עלינו כליה”. אין הם יודעים דבר על זאת, אכן הם בספק מוחלט.

25 כאשר קוראים בפניהם את אותותינו הבהירים, סברתם לחינם היא: “השיבו את אבותינו המתים לתחייה, אם אכן תדברו צדק”.

26 אמור: “אללה יחיה אתכם ואז ימית אתכם, ואז ישיב אתכם לחיים ביום תחיית-המתים, יום אשר אין ספק לגביו, ואולם ווב האנשים אינם מודעים לכן.

27 ולאללה מלכות השמים והארץ, וביום אשר תקום “השעה” (יום הדין), המתכחשים יהיו הנפסדים.

28 ותראה שכל האנשים יכרעו ברך. כל אומה תקרא אל ספריה: ”היום תתוגמלו על מה שהייתם עושים”

29 זה ספרנו (תיעוד המעשים) שמדבר עליכם בצדק, כי אנו היינו רושמים את כל אשר הייתם עושים.

30 ואולם, אלה אשר האמינו ועשו את הטוב, יכניס אותם ריבונם ברחמיו (אל גן עדן), וזו הזכייה המובהקת.

31 ואילו, אלה אשר כפרו, האם לא נקראו בפניכם אותותיי שלי? אולם אתם התייהרתם והייתם אנשים כופרים מכחשים.

32 וכאשר אמרו לכם, שהבטחת אללה תתקיים ואין ספק בבוא “השעה” (יום הדין), אמרתם: “אין אנו יודעים מה היא ”השעה”, כי לפי דעתנו היא רק דמיון שווא ואין בטוחים אנו בבואה”

33 ואז נתגלו להם מעשיהם הרעים ויקיף אותם אשר היו לועגים לו.

34 אז נאמר להם: “היום נשכח אתכם כמו שאתם שכחתם את המפגש של היום הזה. לכן משכנכם יהיה הגיהינום, ואין מי שיושיע אתכם,

35 משום ששמתם את אותות אללה ללעג, וחיי העולם-הזה התעו אתכם. והיום לא יצאו ממנה ולא יבוקש מהם לרצות (את אללה)

36 לכן، השבח לאללה ריבון השמים וריבון הארץ, ריבון העולמים.

37 ולו הגדולה בשמים ובארץ, והוא העזוז והחכם.

1 חא.מים.

2 הספר הזה, הורד מאללה, העזוז והחכם.

3 לא בראנו את השמיים ואת הארץ ואת כל אשר ביניהם אלא בצדק, ועד מועד מסוים, ואלה אשר כפרו פונים עורף מהדבר אשר ממנו הם הוזהרו.

4 אמור: “החשבתם על אלה אשר קוראים להם מבלעדי אללה ? הראו לי מה הם בראו בארץ, או אולי יש להם שותפות בבריאת השמיים? הביאו לי ספר הקודם לזה, או שמץ ידע (לגבי הקדמונים), אם אתם אכן דוברים אמת.

5 ומי תועה יותר ממי שקורא מלבד לאללה, אל אשר לא ייענה לו עד יום הדין, והם מהקריאה שלהם מתעלמים.

6 וכאשר יאספו האנשים, היו להם לאויבים, והיו לעבודתם מתכחשים.

7 כאשר קוראים בפניהם את אותותינו הברורים, אומרים אלה אשר כפרו לאמת אשר באה אליהם: “זה אכן הוא כישוף ברור”.

8 או: “הוא בדה אותו”. אמור: “אם אמנם בדיתי אותו, לא תוכלו להגן עלי בפני אללה במאומה. הוא מיטיב לדעת במה תתעסקו. אין כמוהו עד ביני ובינכם, והוא הסלחן והרחום”.

9 אמור: “אינני הראשון אשר נשלח כשליח, ואיני יודע מה ייעשה בי ובכם, אין אני הולך כי אם אחרי הדבר אשר נגלה אלי, ואין אני אלא מזהיר גלוי”.

10 אמור: “האם חשבתם, מה אם זה באמת מאללה וכפרתם בו? מה אם אחד מבני ישראל מעיד על אמיתותיו (של הקוראן) ומאמין בו, אך עדיין אתם כופרים בו ביהירותכם? אללה אינו מדריך את האנשים המקפחים.

11 ואמרו אלה אשר כפרו לאלה אשר האמינו: ”לו היה טוב , לא היו מקדימים אותנו להאמין בו”, אך כיוון שהם לא הודרכו בו, ויגידו שזה “שקר קדום”.

12 לפניו, היה ספרו של משה כמורה-דרך ורחמים, וספר זה מאשר אותו בלשון ערבית כדי להיות אזהרה לאלה אשר עשו עוול, ובשורה טובה לעושי הטוב.

13 אכן אלה אשר אמרו: “ריבוננו הוא אללה”, ומישירים לכת, לא ייפול עליהם פחד ולא הם יצטערו,

14 אלה הם שוכני גן העדן לנצח, כגמול על מעשיהם הטובים.

15 אנו ציווינו על האדם להתייחס יפה להוריו. אמו נשאה אותו בסבל וילדה אותו בסבל. תקופת הריונו והיגמלו (מהיניקה) היא שלושים חודש. ובהגיעו לפרקו, וכשימלאו לו ארבעים שנה, אמר: “ריבוני! למדני והדרך אותי למען אודה לך על החסדים שגמלת לי ולהורי, ומעשים טוב ים אשר יהיו לרצון לך. וברכני בזרעי אחרי, כי שבתי אליך ואני מן המוסלמים (המתמסרים לאללה).”

16 מאלה נקבל את הטוב באשר עשו ונסלח על מעשיהם הרעים (אשר עשו). הם ישכנו בגן העדן, הבטחת האמת אשר הובטחה להם.

17 וזה אשר אמר להוריו: “אוי לכם! כיצד אתם מפחידים אותי שאקום (מקברי) עם כל הדורות שחלפו לפני (ולא שבו)?” והם מבקשים עזרה מאללה: “אוי לך! האמן! אכן הבטחת אללה אמת היא”. אך הוא אומר: “אלה בסך הכל סיפורי הקדמונים”.

18 אלה הם אשר בצדק נגזר דינם יחד עם אומות של שדים ובני אנוש שעברו מן העולם לפניהם, הם אכן היו המפסידים.

19 כולם ידורגו לפי המעשים שלהם, (ואללה) ימלא להם את שכר מעשיהם, והם לא יקופחו.

20 וביום אשר יוצגו אלה אשר כפרו אל האש: “ביליתם את סובכם בחיי העולם הזה והתענגתם עליהם, והנה היום תתוגמלו בעונש מחפיר על התנשאותכם בארץ בלא צדק, ועל כך שהייתם מופקרים.

21 וזכור את איש עאד, כאשר הוא הזהיר את בני עמו על גבעות החול (אזור מדברי בערב), וכבר חלפו המזהירים לפניו ואחריו לאמור: “עבדו רק את אללה, כי אני חרד עליכם, מעונש היום העצום”.

22 אמרו: “האם באת להעבירנו מעבודת אלוהינו? אז הבא עלינו את העונש אשר אתה מבטיח לנו, אם דובר אמת אתה”.

23 אמר להם: “רק אללה יודע זאת, ואני רק מוסר לכם את הדבר אשר שולחתי בו, אולם רואה אני כי אנשים נבערים אתם”.

24 אז כאשר ראו אותו(את העונש) כעננת מטר אשר מתקרבת ופונה אל עמקיהם, אמרו: “זה הוא ענן מטר שמביא לנו גשם”. לא! זה הוא העונש אשר בקשתם להחישו, רוח הנושאת עונש מכאיב,

25 שישמיד כל דבר לפי פקודת ריבונו. אחר כך, לא נראה מהם עוד דבר זולת משכנותיהם (השוממים), כך נגמול לאנשים הפושעים.

26 וכבר ביססנו אותם בצורה שלא ביססנו אתכם כמותם, ונתנו להם שמיעה, וראייה, ושכל. אך לא הועילו להם שמיעתם, ולא ראייתם, ולא הבנתם במאומה, כי הם הכחישו את אותותיו של אללה, ואז הקיפם העונש אשר לעגו לו.

27 וכבר השמדנו ערים אחרות אשר היו בקרבתכם, ונבאר (להם) האותות בתקווה שיחזרו (בחרטה).

28 אז האם הושיעו אותם האלילים אשר לקחו מלבד אללה בהתקרבם אליהם זה השקר אשר שגו בו ואשר בדו אותו מלבם.

29 וכאשר שלחנו אליך חבורה של שדים, להקשיב לקוראן. וכאשר באו, אמרו: “הקשיבו בהתרכזות”. וכאשר תמה (קריאתו), פנו והלכו (במהירות) אל בני עמם מזהירים (אותם).

30 אמרו: “הוי בני עמנו! הנה אנחנו שמענו ספר אשר הורד אחרי משה ומאשר את אשר לפניו ומדריך אל האמת ואל דרך הישר”.

31 הוי בני עמנו! תענו לזה אשר קורא אתכם לאללה והאמינו בו, למען יסלח לכם על חטאיכם ויגן עליכם מפני עונש מכאיב.

32 ומי שלא יענה לקורא אל אללה, לא יעלה בידו לחמוק על פני האדמה, ולא יהיה לו אדונים זולתו. כל אלה נמצאים בתעייה גדולה.

33 הלא יראו כי אללה, אשר ברא את השמים ואת הארץ, ולא התעייף בבריאתם, יוכל גם להחיות את המתים? אמנם כן, הוא הכל-יכול.

34 וביום אשר יוצגו אלה אשר כפרו אל האש, (יאמר להם): “האין זאת אמת?”ויאמרו: “אומנם כן, חי ריבוננו”. ויאמר להם: “טעמו את העונש, במה שהייתם מתכחשים”.

35 לכן, התאזר בסבלנות כפי שהתאזרו האנשים העזים ברוחם מן השליחים, ואל תבקש להחיש להם, כי ביום אשר יראו מה שנועד להם, (יחשבו) כי לא נשארו בחיים אלא רק שעה אחת מן היום, (זאת) הזהרה ברורה! האם יושמד מלבד האנשים המופקרים?!

1 אלה אשר כפרו ואשר מנסים להרחיק אנשים משביל אללה, יבטל את מעשיהם.

2 אך אלה אשר האמינו ועשו את המעשים הטובים, והאמינו באשר הורד אל מוחמר, אשר הוא האמת מאת ריבונם, אללה יבטל את החטאים שלהם ויטיב איתם.

3 זה מפני שאלה אשר כפרו הלכו אחרי השקר, בעוד שאלה אשר האמינו הלכו בעקבות האמת אשר באה מאת ריבונם. בדרך זאת אללה נותן משלים לאנשים.

4 ואם אתם פוגשים את אלה אשר כפרו בשדה הקרב, הכו בצווארם עד שתכניעו אותם, ואז תיקחו אותם בשבי. לאחר מכן, או שתשחררו אותם כאות לחסד, או שתאפשרו להם לפדות את עצמם עד שתסתיים המלחמה. כך תעשו, ולו רצה אללה היה בעצמו מכניע אותם, אך הוא רצה להעמידכם במבחן זה מול זה. ואלה אשר נפלו במלחמה למען אללה, המעשים שלהם לא יהיו לשווא.

5 כי הוא ידריך אותם וישפר את רוחם (בעולם הבא),

6 ויכניס אותם לגן העדן אשר הכיר להם אותו.

7 הוי אלה אשר האמינו! אם תעזרו לדרך של אללה הוא יעזור לכם וייתן לכם כוח וחוזק.

8 ואלה אשר כפרו אז עצוב יהיה להם, והוא יבטל את שכר מעשיהם.

9 זה בגלל שהם שנאו את אשר הוריד אללה, ולכן הוא הכשיל את מעשיהם.

10 האם הם לא סיירו בארץ וראו מה הייתה אחריתם של אלה אשר קדמו לכם? אללה השמיד אותם, וכך תהייה גם אחרית הכופרים הללו,

11 זה כי אללה מושיע לאלה אשר האמינו, ואכן לכופרים אין שום אדון.

12 אכן אללה יכניס את אלה אשר האמינו ועשו את הטוב לגני עדן אשר תחתיהם זורמים נהרות. אך אלה אשר כפרו יתענגו ויאכלו (בעולם הזה) כפי שאוכלות המקנה, (ובעולם הבא) האש היא משכנם.

13 וכמה ערים חזקות יותר מעירך(מכה) שהוציאה אותך השמדנו ולא היה להם כל מושיע.

14 הדומה מי שבידו הוכחה מריבונו לזה שמעשיו יפים וטובים רק בעיני עצמו והוא הלך רק אחרי יצריו?

15 המשל של הגן אשר הובטח ליראים, בתוכו נהרות של מים אשר יישארו צלולים וטהורים, ונהרות של חלב אשר לא יחמיץ, ונהרות של יין נעים לשותים, ונהרות של דבש טהור. ויהיה להם בתוכו פיחת מכל הסוגים, והם יקבלו סליחת חטאים מאת ריבונם. האם זה דומה לאלה השוהים לנצח באש, ואשר יושקו בו מים רותחים אשר יקרעו להם את המעיים?

16 ויש ביניהם כאלה שמקשיבים לך, אך כאשר הם עוזבים את נוכחותך, יאמרו אלה אשר נתנה להם הדעת: “מה הדבר הזה שהוא אמר כרגע?” הם אלה אשר אסם אללה את לבבותיהם והם הולכים אחרי יצריהם.

17 אולם אלה אשר קבלו את ההדרכה, אותם יוסיף אללה להדריך וייתן יראה בלבם.

18 המחכים הם ל״שעה” שתבוא עליהם לפתע? הלא כבר באו סימניה, ומה יועיל להם אם יזכרו?

19 דע כי אין אלוה מבלעדי אללה, ובקש סליחה על חטאיך וחטאי המאמינים והמאמינות, ואללה יודע את כל אשר עושים במשך היום ובלילה.

20 אלה אשר האמינו אומרים, מדוע לא הורדה “סורה”? וכאשר הורדה “סורה” ברורה אשר נזכר בה דבר הלחימה ראית את אלה אשר חולי בלבם מביסים עליך כמתעלפים מפחד המוות. ראוי יותר היה להם,

21 לציית ולדבר בכנות, וכאשר נחרץ הדבר, מוסב שיהיו כנים עם אללה.

22 הייתכן כי כל פעם שתפנו עורף תשחיתו בארץ ותקרעו את הקשר עם קרוביכם?

23 אלה הם אשר קלל אותם אללה ועשה אותם חרשים, ועיוור את עיניהם.

24 למה לא יעמיקו את ההבנה בקוראן? או האם הלבבות שלהם אטומים?

25 אלה אשר נטשו את ההדרכה והאמונה לאחר שכבר התבררה להם ההדרכה, השטן הוא שהסיתם ועוררם,

26 שיגידו לאלה אשר כפרו באשר הוריד, נשמע לכם במקצת הדברים, ואולם אללה יודע סודותיהם.

27 איך יהיה המצב שלהם כאשר יאספו המלאכים את נשמותיהם ויכו על פניהם ואחוריהם?

28 משום שהלכו אחרי מה שמרגיז את אללה ודחו את מה שמשביע את רצונו, ולכן יתבטל עמלם.

29 האם חשבו אלה אשר חולי בלבבותיהם, שאללה לא יגלה את שנאתם?

30 ולו רצינו היינו מראים אותם לך והיית מכיר אותם בסימניהם ובנימה דיבורם המגונה, כי אללה יודע את כל אשר תעשו.

31 אנו נבחן אתכם עד שנדע מי מתוככם התאמצו הכי הרבה, ומי התאזר בסבלנות, ונבחן את מעשיכם.

32 אכן, אלה אשר כפרו וסטו מדרכו של אללה והתנגדו לשליח לאחר שהודרכו, לא יזיקו לאללה במאומה, והוא יכשיל את מעשיהם.

33 הוי אלה אשר האמינו! צייתו לאללה וצייתו לשליח, ואל תתנו למעשיכם להיות לשווא.

34 אכן אלה אשר כפרו והרחיקו אחרים מדרכו של אללה ומתו בעודם כופרים, לא יסלח להם אללה.

35 לא תשפילו את עצמכם והושיטו יד לשלום, כי ידכם על העליונה ואללה עמכם ולא יגרע משכר מעשיכם.

36 חיי העולם הזה הם רק משחק ושעשוע. אם תאמינו ותיראו את אללה, ייתן לכם את שכרכם ולא ישאל מכם את רכושכם.

37 אכן אם ישאלכם אותו וילחץ אתכם, הייתם מתקמצנים וזה היה חושף את חולשתכם.

38 בזאת נקראים הנכם להוציא ממון בדרכו של אללה, אך בינכם יש גם קמצנים. כל המתקמצן, מתקמצן רק על עצמו. אללה הוא העשיר ואתם הנזקקים לו. אם תפנו עורף יחליף אתכם באחרים שלא יהיו דומים לכם.

1 אכן, אנחנו הענקנו לך את הניצחון הברור,

2 למען יסלח לך אללה לראשונים מחטאיך ולאחרונים, וישלים את חסדו עליך, וידריך אותך בדרך הישר,

3 והוא יעניק לך ניצחון גדול.

4 הוא אשר השרה שלווה בלבבות המאמינים, למען תגדל אמונתם. לאללה צבאות השמים והארץ, ואללה הכל יודע והחכם.

5 הוא יכניס את המאמינים והמאמינות אל גנים שמתחתם זורמים הנהרות ובהם יישארו לנצח והוא יסלח להם על עוונותיהם. וזוהי אכן זכייה כבירה מאללה.

6 והוא יעניש את הצבועים ואת הצבועות, ואת המשתפים והמשתפות ואת החושבים רעות על אללה, וישיב רעתם בראשם. אללה כעס עליהם וקלל אותם והכין להם את הגיהינום, המשכן הגרוע ביותר.

7 לאללה גדודי השמים והארץ והוא העזוז והחכם.

8 אנו שלחנו אותך עד, מבשר, ומזהיר,

9 כדי שתאמינו באללה ובשליחו ותעזרו לו והוקירו אותו, והשבתו אותו בוקר ובערב.

10 כל אלה אשר נשבעים לך אמונים, למעשה נשבעים אמונים לאללה, יד אללה מעל ידיהם. כל המפר התחייבותו לאללה בעצם עושה זאת לרעת עצמו. וכל המקיים את אשר התחייב לאללה, יינתן לו שכר עצום.

11 השבטים שוכני המדבר שנשארו בבתיהם ולא הצטרפו אליך יאמרו לך: “היינו עסוקים ברכושנו ובמשפחתנו, לכן בקש סליחה עבורנו”, הם אומרים בפיותיהם את אשר אין בנפשם. אמור, “למי תעמוד זכות למענכם אצל אללה, אם ירצה להזיק לכם או ירצה להועיל לכם? אכן, אללה בקי במעשיכם”.

12 אבל חשבתם כי השליח והמאמינים לא יחזרו אל משפחותיהם, והיה הדבר יפה בלבבותיכם, וחשבתם מחשבה רעה והפך אתכם לעם מושחת.

13 ומי אשר לא מאמין באללה ובשליחו, הכנו לאלה אשר כפרו את אש הלהבה הבוערת.

14 לאללה מלכות השמים והארץ, סולח לאשר ירצה, ומעניש את אשר ירצה, כי אללה סולח ורחום.

15 כאשר תצאו לקראת השלל, יגידו הנשארים בבתיהם, “הרשו לנו להצטרף אליכם”. הם רוצים לשנות את הבטחת אללה לכם. אמור להם: “לא תצטרפו אלינו כי כך אמר אללה מקודם”, והם יאמרו: “אתם סתם מקנאים בנו ״. אך כה מעט הוא אשר יבינו.

16 אמור לשבטים שוכני המדבר אשר נשארו בבתיהם ולא הצטרפו לקרב: “אתם תיקראו להילחם באנשים גיבורי מלחמה, אלא אם ייכנעו בלי מלחמה. אם תצייתו והילחמו למען אללה, הוא יעניק לכם שכר טוב, ואם תפנו עורף כמו שפניתם עורף לפנים, יענישכם עונש מכאיב”.

17 אין על העיוור חטא, ואין על הפיסח חטא, ואין על החולה חטא (אם לא יצאו למלחמה). ומי שמציית לאללה ולשליחו, אותו יכניס אללה לגנים שמתחתם נהרות זורמים. אמנם, האדם הבריא המשתמט, אותו הוא יעניש בעונש מכאיב.

18 אכן אללה מרוצה מהאמינים אשר נשבעו לך שבועת- אמונים תחת העץ, והוא ידע את אשר בנפשם, והוריד עליהם שלווה, וגמל להם בניצחון מהיר,

19 ובלקיחת שלל רב, כי אללה הוא העזוז והחכם

20 אללה הבטיח לכם כי תקבלו שלל רב, והחיש לכם את זה, ומנע מהאנשים להילחם בכם. זאת כאות למאמינים, ולמען ידריך אתכם בדרך הישר.

21 ויש דברים אשר עדיין אינכם יכולים להשיג, אך זה כבר נמצא אצל אללה, כי אללה הוא כל-יכול.

22 אילו נלחמו בכם אלה אשר כפרו היו מפסידים ובורחים, ולא היו מוצאים כל אדון או מושיע.

23 כך הייתה מאז ומתמיד דרכו של אללה, ולא תמצא לדרך אללה שינוי.

24 והוא אשר השיב את ידיהם מעליכם ואת ידיכם מעליהם בעמק מכה, לאחר שהגביר אתכם עליהם, כי אללה רואה את מעשיכם.

25 הם אלה אשר כפרו ומנעו מכם לבוא אל המסגד אלחראם (הכעבה), ועצרו את הקורבן ומנעו אותו מהגיע אל מקום הקרבתו, ולולא אנשים מאמינים ונשים מאמינות שלא הכרתם אותם, והייתם עלולים לפגוע בהם, ועל-ידי כך להביא על עצמכם אשמה בלי שתדעו, למען יכניס אללה מי שירצה תחת רחמיו, לו הבדילו את עצמם, אז היינו מענישים קשות את אלה אשר כפרו.

26 הם אלה אשר כפרו ומלאו את לבבותיהם להט, הלהט של הבורות, ואז הוריד אללה את השלווה שלו על שליחו ועל המאמינים, והטיל עליהם את חובת היראה שהם זכאים וראויים לה ביותר, כי אללה יודע כל דבר.

27 אכן מלא אללה לשליחו את החזון באמת, לאמור: “עוד תיכנסו למסגד אלחראם (הכעבה), אם ירצה אללה, בביטחון, כאשר שער ראשיכם מגולח או מקצרים, וללא פחד”. הוא ידע את אשר לא ידעתם, ומעבר לזאת נתן לכם ניצחון קרוב ומכריע.

28 הוא אשר שלח את שליחו עם ההדרכה ועם האמונה האמתית (האסלאם) למען ישליטה על כל האמונות, ואללה מספיק כעד!

29 מוחמר הוא השליח של אללה. ואלה אשר עמו נוקשים עם הכופרים, אך רחמנים ביניהם לבין עצמם. תראה אותם כורעים וסוגדים מבקשים את חסדו של אללה ואת רצונו הטוב. הסימנים על הפנים שלהם, מסימני הסגידה. אלה תוארו בתורה ובבשורה לזרע אשר הוציא גבעולו ומתחזק עד שהוא מתקשה ונישא על קנהו והפליא את הזורעים. כדי להכעיס בהם את הכופרים. אללה הבטיח לאלה אשר האמינו ועשו את הטוב סליחה ושכר רב.

1 הוי אלה אשר האמינו! אל תמהרו להחליט בעניין שההחלטה בו היא רק בידי אללה ושליחו, וייראו את אללה, כי הוא הכל שומע והכל יודע.

2 הוי אלה אשר האמינו! אל תרימו קולכם מעל קול הנביא ואל תדברו אליו בקול רם כהרים קולכם איש אל רעהו, פן יבוטל המעשה הטוב שלכם מבלי שתדעו.

3 אכן, אלה אשר מנמיכים את קולותיהם בפני שליח אללה הם אלה אשר בחן אללה את לבבותיהם ביראתו, ולהם סליחת חטאים ושכר עצום.

4 הנה אלה הקוראים אליך מאחורי החדרים רובם חסרי בינה הם.

5 כי לו היו מתאזרים בסבלנות עד שתצא אליהם היה טוב להם יותר, אך אללה הוא סולח ורחום.

6 הוי אלה אשר האמינו! בבוא אליכם אדם מופקר למסור לכם ידיעה על מישהו, עליכם לחקור היסב את אמתותה לבל תפגעו בשוגג באנשים חפים מפשע, ותתחרטו על כל שעשיתם.

7 ודעו כי שליח אללה בקרבכם. ואם הוא היה נשמע לכם במרבית העניינים, הייתם סובלים הרבה. אללה חיבב עליכם את האמונה, ועשה אותה יקרה ללבבותיכם והמאיס עליכם את הכפירה ואת ההתפקרות והמרי. ואלה הם המודרכים.

8 חסד מאללה וברכה. אללה הכל יודע והחכם.

9 ואם יריבו שתי מחנות מן המאמינים עשו שלום ביניהם, ואם יתנכל האחד לאחר, קיימו עליו לחץ עד שיסכים לציית לפסק-דיני אללה, וכאשר יסכים, פייסו ביניהם ביושר ועשו צדק. אללה אוהב את עושי הצדק.

10 אכן המאמינים אחים הם, על כן השכינו שלום בין אחיכם ויראו את אללה למען תרוחמו.

11 הוי אלה אשר האמינו! אל תלעגו איש לרעהו, כי אולי טובים האחרים מהם, ולא אישה לרעותה, כי אולי טובות האחרות מהן. ואל תוציאו דיבה איש על רעהו, ולא תכנו איש את רעהו בשמות גנאי. כמה רע לתת שם גנאי לאדם מאמין. אלה אשר לא ישובו מהחטאים שלהם, הם אלה העושים עוול לעצמם.

12 הוי אלה אשר האמינו! אל תרבו לחשוד, כי מקצת החשדנות היא חטא. אל תרגלו ואל תדברו לשון הרע איש על רעהו. האם אוהב איש מכם לאכל את בשר אחיו המת? הן אתם שונאים זאת, וייראו את אללה, כי אללה מקבל שבים ורחום.

13 הוי האנשים! אנו בראנו אתכם מזכר ונקבה ועשינו אתכם לאומות ושבטים למען תכירו אדם את רעהו. אולם הנכבד ביותר בינכם אצל אללה, הוא הירא אללה ביותר, כי אכן אללה היודע והבקי.

14 שוכני המדבר אמרו: “כבר האמנו”. אמור להם: “עוד לא האמנתם, יותר טוב שתגידו 'התאסלמנו', משום שהאמונה טרם חדרה אל הלבבות שלכם, אך אם תצייתו לאללה ולשליחו, לא יקפח אללה את הגמול עבור עמלכם, כי אללה הוא הסולח והרחום”.

15 אמנם המאמינים הם אלה אשר האמינו באללה ובשליחו ואשר לא יפקפקו עוד, והמוכנים להתאמץ בהקריבם את רכושם ואת נפשותיהם בשביל אללה. אלה הם באמת הצדיקים.

16 אמור: "האתם תלמדו את אללה מהי אמונתכם? אכן אללה יודע את כל אשר בשמים ובארץ, אללה יודע הכל בכל דבר”.

17 הם מתנהגים כאילו עשו לך חסד שקיבלו את האסלאם. אמור: אין אתם עושים לי חסד על-ידי האסלאם (ההתמסרות) שלכם, אלא אללה הוא אשר עשה חסד עמכם כאשר הוא הדריך אתכם לאמונה, אם אתם אכן הייתם צדיקים.

18 אכן אללה יודע כל נסתרות השמיים והארץ, ואללה רואה את מעשיכם.

1 “קאף”(שבועה) בקוראן המפואר!

2 אכן הם התפלאו כשבא אליהם מזהיר מקרבם, והכופרים אמרו: “זה אכן דבר מוזר,

3 האם שנמות והיינו לעפר נחזור לחיים! זה אכן בלתי סביר!”

4 כבר ידענו את כל אשר האדמה תחסיר מהם, ואצלנו ספר אשר שומר (הכל).

5 מפני שהם כפרו באמת אשר באה אליהם, הם נמצאים במצב של בלבול.

6 האם לא רואים כיצד בנינו מעליהם את השמיים לא בקעים? וכיצד עיטרנו אותם?

7 והארץ שסחט וקבענו בה הרים וגידלנו בה צמחים מכל זוג נאה

8 למען יתבונן ויזכור כל עבד אשר פונה אל אללה.

9 והורדנו מן השמים גשמי ברכה, והצמחנו גנים ויבול וצמחייה,

10 עם עצי תמר גבוהים עמוסי אשכולות של תמר,

11 כמזון לעבדי אללה, והחיינו על-ידי הגשמים אדמה שהייתה כמתה, וכזאת היא היציאה מן הקבר ביום תחיית-המתים.

12 לפניהם כבר לא האמינו בני עמו של נוח, ובני שבט א-רס (הבאר), ועם ת'מוד,

13 ועאד ופרעה, ואחים של לוט,

14 שוכני החורשות ובני עם תובא. כולם התכחשו לשליחים, ולכן בצדק יבוא עליהם עונשי אשר הזהרתי אותם ממנו.

15 האם התעייפנו מן הבריאה הראשונה? ולמה הם בספק בכך שנוכל לברואם מחדש

16 וכבר בראנו את האדם, ויודעים אנו את אשר תלחש לו נפשו, כי אנו קרובים לו יותר מווריד צווארו,

17 ואכן שני המלאכים המתעדים הכל, יושבים ומתעדים, אחד מימינו ואחד משמאלו את כל מעשיו

18 לא יוצא הגה מבלי אשר יהיה אצלו משגיח מוכן.

19 ובאה שכרון המוות באמת, זה הדבר אשר ממנו ניסיתם להימלט

20 ונתקע בשופר. זה היום אשר ממנו הוזהרתם.

21 ותגיע כל נפש עם (המלאך) המוביל ו(המלאך) העד,

22 (ויאמרו לו), כבר הייתה מתעלם מזה, אך היום הסרנו את הכיסוי מהעיניים שלך וראייתך היום חדה”.

23 ויאמר אשר היה צמוד אליו: “זוהי העדות שהכנתי נגדך”.

24 “הטילו אל תוך גיהינום כל כופר מושבע וקשה עורף,

25 שהיה מסרב לעשות טוב וכל תוקפן וכל מפקפק,

26 אשר צירף לאללה אלוה אחר, הטילו אותו אל תוך העונש הכבד”.

27 אמר אשר היה צמוד אליו: “ריבוננו! אני לא התעיתי אותו ואולם הוא בעצמו נטה לתעייה מרחיקת לכת”.

28 ויאמר: “אל תריבו בינכם לפני, כי אני הקדמתי להזהירכם,

29 ודבריי לא ישתנו, וגם לא אקפח את עבדיי”.

30 ביום ההוא יאמר לגיהינום: “האם אתה כבר מלא?” והוא יאמר, “האם יש עוד?”

31 וגן העדן יתקרב ליראי אללה ולא ירחק מהם.

32 ויאמר להם: “הנה אשר הובטח לכל הפונה אל אללה והממלא את מצוות ריבונו

33 הירא את הרחמן בסתר, ובא בלב מלא סבלנות.

34 היכנסו אליו בשלום זה הוא יום חיי הנצח”.

35 יהיה להם כל אשר ירצו בתוכו (גן העדן), ויש לנו יותר

36 וכמה דורות השמדנו לפניהם, אשר היו בהרבה יותר חזקים מהם. הם שוטטו על פני כל האדמה ולא מצאו מפלט מהעונש?

37 זהו אות הזכרה לכל בעלי לב ואוזן שומעת ואלה הרואים את המתרחש סביבם.

38 בראנו את השמים ואת הארץ ואת אשר ביניהם בשישה ימים ולא התעייפנו מבריאתם.

39 התאזר בסבלנות על אשר ידברו ושבח בתודות אל ריבונך לפני עלות השמש ולפני השקיעה,

40 ושבח אותו גם בלילה ובסוף כל תפילה.

41 האזן! היום בו יקרא הקורא ממקום קרוב!

42 יום שבו ישמעו את צווחת האמת. זה יום אשר יצאו בו.

43 הנה אנחנו נחייה ונמית ואלינו כולם ישובו.

44 ביום אשר תבקע הארץ מעליהם, וימהרו, חיש קל נאספם.

45 אנחנו מיטיבים לדעת את אשר יאמרו, אך אין זה תפקידך להכריחם (להאמין). הזכיר בקוראן את אשר יאמרו מאזהרתי.

1 (שבועה) ברוחות המפזרות,

2 והנושאות את הנטל הכבד,

3 והמפליגות בנחת,

4 והמחלקות את הצווים,

5 כל מה שהוזהרתם בו הוא אכן אמת

6 ויום הדין אכן יתקיים.

7 (שבועה) והשמים המתוכננים היטב.

8 אכן אתם נחלקים בדבר,

9 אשר מהם יורחקו המורחקים.

10 הקללה על הכוזבים,

11 אלה הם אשר שקועים בתעתועים.

12 הם שואלים, “מתי יום הדין?”

13 זה היום בו הם ייענשו באש.

14,”טעמו את העונש אשר דרשתם להחיש”

15 אך היראים ישכנו בגני עדן עם מעיינות צלולים,

16 ויקבלו מה שריבונם העניק להם על היותם עושים מעשים טובים.

17 הם המעיטו מאוד לנום בלילות,

18 ועם שחר הם מבקשים סליחה,

19 ועל אשר הם נותנים זכות ברכושם למבקש חסד ולמחוסר כל.

20 ובארץ יש אותות לבטוחים באמונתם,

21 ובכם בעצמכם, האם לא תתבוננו?

22 בשמים מקור פרנסתכם וכל אשר הובטח לכם.

23 לכן, (נשבע) בריבון השמים והארץ! כי אכן אמת היא, כמו היכולת שלכם לדבר.

24 האם שמעת על הסיפור אודות האורחים הנכבדים של אברהם?

25 שבאו אליו ואמרו לו: “שלום!” והוא אמר לי שלום אנשים לא מוכרים”

26 אז הוא פנה במהירות אל אשתו והביא להם עגל מפוטם.

27 והגישו להם, ואמר: “האם לא תאכלו?”

28 הוא החל לפחד מפניהם, אך הם אמרו: “אל תפחד!” ובישרו לו על בן שיהיה בעל תבונה.

29 אז הגיעה אשתו בצעקה, סטרה על פניה ואמרה: “זקנה ועקרה אני!”

30 אמרו ״כה אמר ריבונך, כי הוא החכם והיודע.

31 ״ ואמר: ״ מה היא שליחותכם?”

32 אמרו: “נשלחנו אל עם של כופרים מכחשים,

33 כדי שנמטיר עליהם אבני חימר,

34 אשר יועדו על ידי ריבונך כעונש למפריזים בעוולות”

35 וחילצנו את כל המאמינים אשר היו בה,

36 ולא מצאנו בה אלא משפחה אחת של מוסלמים (מתמסרים),

37 הותרנו בה אות לאלה הפוחדים מפני העונש הכואב.

38 ויש עוד אות אל משה, כאשר שלחנו אותו אל פרעה עם הוכחות בהירות,

39 ואולם (פרעה) סובב גב עם צבאו, ואמר: הוא (משה) קוסם או משוגע”.

40 אז ייסרנוהו ואת צבאו וזרקנו אותם לים, כשהוא אשם.

41 ועאד, כאשר שלחנו אליהם רוח נוראית,

42 אשר ריסקה את כל אשר עמד בדרכה.

43 וגם ת'מוד היה אות, כאשר נאמר להם: “התענגו עד עת מועד”.

44 ואולם הם מרדו בצוו ריבונם, על כן הכתה בהם סופת אש בעודם בוהים.

45 ולא יכלו יותר לקום ולא היה להם כל חילוץ.

46 ולפניהם (הכחדנו) את בני עמו של נוח, כי אכן היו אנשים מושחתים.

47 ואת השמים בנינו בעוז, ואנו ממשיכים להרחיבם.

48 ואת הארץ פרשנו, ומה טובים אנו כסוללים.

49 ואת כל הדברים בראנו כזוגות, למען תזכרו.

50 לכן, נוסו אל אללה, כי אכן אני נשלחתי ממנו לתת לכם הזהרה בהירה

51 ואל תעשו לכם עם אללה אלילים אחרים, כי אכן נשלחתי ממנו כדי לתת לכם הזהרה בהירה.

52 ותמיד כך, לא בא כל שליח אל אלה אשר לפניהם אלא אמרו עליו: “זהו קוסם או משוגע”.

53 האם ציוו זה את זה על הדבר הזה? אכן הם אנשים משתלחים!

54 לכן פרוש מהם, ואין עליך שום אשמה.

55 אך הוסף להזכיר, כי ההזכרה אכן מועילה למאמינים.

56 ולא בראתי את השדים ואת האדם אלא למען יעבדו אותי.

57 אינני דורש כי יפרנסוני ואינני רוצה כי יאכילוני.

58 אכן אללה הוא המפרנס, בעל החוזק והאיתן.

59 על אלה אשר קיפחו רובצת אשמה כאשמת הכופרים שקדמו להם, אל להם לדחוק בי לזרז את עונשם.

60 אוי לכופרים מיום העונש שהוזהרו ממנו.

1 (שבועה) בהר א-טור,

2 ובספר הרשום,

3 על הקלף הפרוש,

4 ובבית (בשמים) המלא (במלאכים).

5 ובשמים המורמים.

6 ובים המלא אש.

7 כי עונש ריבונך יוטל,

8 ואין מי שיוכל למנוע אותו.

9 ביום בו השמים ינועו ויזועו,

10 וההרים יתמוטטו.

11 ואוי להם ביום ההוא למתכחשים,

12 אלה אשר משתעשעים בתקוות שווא.

13 ביום ההוא הם ייקראו אל אש גיהינום,

14 זוהי האש אשר הייתם לה מתכחשים.

15 האומנם מעשה קסמים זה, או שאינכם רואים אותה?

16 כעת היצלו בה. כבר לא ישנה אם תהיו סבלנים או לא תהיו סבלנים, מפני שאתם תתוגמלו על אשר הייתם עושים.

17 אכן היראים יהיו ביום ההוא בגני עדן ואושר עילאי,

18 מתענגים על אשר נתן להם ריבונם ושמר עליהם מפני עונש השאול.

19 אכלו ושתו והתענגו כגמול וברכה על מעשיכם הטובים.

20 הם יישענו על ספות ערוכות, ונזווגם עם (עלמות) יפיפיות בעלות עיניים יפות

21 ולאלה אשר האמינו, נצרף את צאצאיהם אשר גם האמינו. לא נגרע דבר ממעשיהם, שהרי כל אדם ערב למעשיו.

22 ונספק להם פירות ובשר כאוות נפשם.

23 ויעבירו ביניהם כוס משקה שאינו מביא לדבר להג וחטא.

24 יסובבו ביניהם עלמים לשרתם, כפנינים החבויות בצדפיהן.

25 והם יפנו זה אל זה בשאלות.

26 הם יגידו ”לפני כן, במשפחותינו, היינו מלאים בפחד מהעונש

27 והנה חנן אותנו אללה בחסדו ושמר עלינו מפני עונשה של האש הלוהטת

28 כי היינו לפני זה קוראים אליו, וכי הוא המיטיב והרחום.”

29 ובכן, הזהר אותם, כי הודות לחסד ריבונך, אינך כוהן- קוסם ולא משוגע.

30 אם הם יאמרו: “הוא בסך הכול משורר 30 ומוסב שנחכה למותו.”

31 אמור: “חכו, וגם אני עמכם מחכה ״

32 האם יאמרו זאת לפי חלומותיהם, או הם אנשים מתמרדים?

33 או שהם יאמרו ”האם הוא המציא אותו (את הקוראן) בעצמו? אכן, הם אינם מוכנים להאמין.

34 אם כן, שיעשו ספר כמוהו אם הם אכן צודקים.

35 האם נבראו יש מאין או שמא הם הבוראים של עצמם?

36 או האם בראו הם את השמים ואת הארץ?! לא, כי אינם מוכנים לקבל זאת.

37 או האם בידיהם אוצרות ריבונך, או הם השליטים(על הכול)?

38 או האם יש להם סולם שבו הם עולים השמימה ומקשיבים בסתר? אם כן, שיביאו הוכחה בהירה משם.

39 או האם לו הבנות ולכם הבנים?

40 האם דרשת מהם גמול ונעשו עמוסי חובות?

41 או האם אצלם הנסתר, והם אותו כותבים?

42 או האם חורשים הם נגדך מזימות ותחבולות? אז מזימת אלה אשר כפרו תפגע בהם.

43 או להם אלוה מלבד אללה? ישתבח שמו, נעלה מעל כל האלילים שהם מצרפים לו.

44 ואם יראו חלקים מן השמים נופלים עליהם יאמרו: “אלה רק עננים מצטברים”.

45 ובכן, עזוב אותם לנפשם, עד היום שבו הם יזעקו ויצרחו.

46 ביום ההוא לא תועיל להם כל תחבולה ולא ימצאו כל עזרה.

47 ואכן, לאלה אשר קיפחו צפוי עוד עונש בעולם הזה, אך רובם אינם יודעים זאת.

48 והתאזר בסבלנות לדין ריבונך, מפני שאתה תחת השגחתנו, והלל בשבחים את ריבונך מתי שתקום,

49 ומהלילה תשבחהו, ובשקיעת הכוכבים.

1 (שבועה) בכוכב אשר נופל!

2 ידידכם (מוחמד) לא תעה ולא שגה,

3 ואין הוא מדבר מתוך תאוות ליבו.

4 אין זה אלא השראה שהושרתה אליו.

5 לימד אותו בעל כוח ועוז (המלאך גבריאל),

6 בעל תבונה, נחישות ויופי, אשר לבסוף התגלה (למוחמד בצורת מלאך),

7 והוא נעמד בנקודת האופק העילאית,

8 ואז הוא ירד והתקרב,

9 עד שהיה במרחק קרוב מאוד,

10 אז השרה (אללה) לעבדו את מה שהשרה.

11 הלב לא בדה את אשר הוא ראה.

12 התתנצחו עמו באשר למה שהוא ראה?

13 והוא כבר ראה אותו יורד בפעם אחרת

14 על יד העץ אשר בקצה המרום,

15 ליד גן המשכן הנצחי...

16 כאשר העץ התכסה בפאר ותפארת,

17 לא נטה המבט ולא טעה,

18 הוא ראה מהאותות הכי גדולים של ריבונו.

19 הראיתם (האמנתם) בצדק בא-לאת ואל-עוזא,

20 ומנאת השלישית האחרת?

21 האם לכם הזכר ולו הנקבה?

22 זוהי חלוקה בלתי צודקת.

23 אין הן זולת שמות, שאתם ואבותיכם בדיתם בלי כל סמכות שהורדה מאללה. רק אחר מחשבות חינם ונטיות מזג נוהים הם, ואולם כבר באה אליהם ההדרכה אל דרך הישר מאת ריבונם.

24 או האם השיג האדם את אשר קיווה (סיוע מאליליו)?

25 הן רק לאללה האחרית והראשית

26 וכה מרובים המלאכים בשמים אשר לא תועיל המלצתם בכלום, בלי שאללה יתיר זאת לאשר ירצהו ויספקו.

27 אלה אשר אינם מאמינים בעולם הבא, קוראים למלאכים בשמות הנקבות.

28 אך אין להם כל דעת בנושא, והם בסך הכול נוטים אחר מחשבות חינם, ואולם מחשבות חינם לא יועילו בפני הצדק בכלום.

29 התרחק ממי שסוטה מאזהרתנו, והרוצה רק בחיי העולם הזה.

30 זה כל מה שהם יכולים לדעת, ואולם ריבונך מיטיב לדעת מי תעה משבילו, והוא מיטיב לדעת מי מודרך.

31 כי לאללה כל אשר בשמים ומה אשר באוץ והוא יגמול לעושי הרעה באשר עשו ויגמול לעושי הטוב כטובתם,

32 אלה אשר יתרחקו מן החטאים הגזולים והתועבות, ורק עושים משגים קלים, עבורם ריבונך הוא רב סליחות. הוא מכיר אתכם היטב, כי הוא בראכם מן האדמה ועשה אתכם עוברים בבטן אימהותיכם. לכן, אל תנסו לזכות את עצמכם, כי הוא יודע היטב מי הירא אותו.

33 הראית את זה אשר סובב גב (כפר)?

34 אשר בהתחלה נתן מעט ואז קפץ את ידו?

35 האם הוא רואה את ידע הנסתר?

36 האם הוא לא ידע מה שנכתב בספר (הקודש) של משה?

37 ואברהם אשר נשאר נאמן,

38 שלא תישא נפש את משאה של נפש אחרת,

39 וכי אין לאדם אלא רק אשר עשה.

40 ואכן כל אשר עשה, יראה אותו,

41 ואז הוא יקבל את מלוא התגמול בעבור זה.

42 וכי אל ריבונך הסוף של הכול,

43 וכי הוא הנותן צחוק והמביא בכי,

44 וכי הוא הממית והמחייה,

45 והוא אשר ברא את שני הזוגות, את הזכר ואת הנקבה,

46 מטיפה של זרע.

47 והוא האחראי לתחיית-המתים.

48 והוא המביא את העושר והנכסים.

49 והוא ריבונו של אלשערא (כוכב נוצץ).

50 והוא השמיד את עאד הראשונים,

51 ואת ת'מוד, אשר מהם הוא לא השאיר כלום

52 ואת עמו של נוח, כי כולם היו מן החוטאים והמושחתים ביותר.

53 ואת הערים ההפוכות זרק מסה,

54 ואז העלים אותן מראות העין לעולם ועד.

55 ובכן, באיזה מאותות ריבונך אתה כופר?

56 זהו (מוחמד) מזהיר מבין המזהירים הראשונים.

57 התקרב יום-הדין,

58 אין להם מלבד אללה שום חושף (את מועד יום הדין).

59 האם תתפלאו על הדבר הזה?

60 מדוע אתם צוחקים ואינכם בוכים?

61 האם תמשיכו להישאר שאננים?

62 אז סגדו לאללה, ועבדו אותו!

1 התקרבה “השעה”(יום הדין), והירח נבקע.

2 וכאשר הם יראו אות הם יסובבו גב (יכפרו) ויאמרו: “בסך הכול קסם מתמשך”,

3 הם יכפרו וילכו אחרי תאוותיהם, אף- על-פי שהכול כבר נקבע.

4 וכבר באו אליהם הרבה קורות שבכוחן להרתיע,

5 חכמה נעלה (הקוראן), אך המזהירים לא ישפיעו(על הכופרים).

6 לכן סור מעליהם, וחכה ליום שבו יקרא להם הקורא אל המאורע האיום (יום הדין).

7 אז יהיו עיניהם עלובות, והם יוצאו מן הקברים כאילו הם היו נחיל של ארבה.

8 הם ימהרו אל הקורא. יאמרו הכופרים: “זהו יום נורא קשה”.

9 לפניהם כבר כפרו בני עמו של נוח, אשר התכחשו לעברנו ואמרו: “זה משוגע”, ואיימו לגרשו.

10 אז קרא אל ריבונו, ״ הם גוברים עליי, אז חלץ אותי!”

11 אז פתחנו את שערי השמים והורדנו את מי המבול,

12 ובקענו את מעיינות התהום, ונפגשו המים כפי שפסקנו.

13 ונשאנו אותו על (אונייה) עשויה לוחות ומסמרים,

14 אשר שסה בהשגחתנו. זה היה הגמול לאשר היה כופר (בשליחות נוח).

15 וכבר השארנו אותה כאות, אבל, האם מישהו מפנים את המסר?

16 ואיך היו עונשי והאזהרות.

17 וכבר את הקוראן הבהרנו למען יזכרו, אך האם יש מי שייזכר?

18 בני עאד הכחישו את האזהרות ואיך היו העונש אשר הבאתי עליהם והאזהרות שלפניו?

19 אנו שלחנו עליהם רוח קרה עזה ביום ארור ומקולל מתמשך,

20 אשר עקרה את האנשים כאילו היו גזעי דקלים נגדעים.

21 ואיך היו העונש אשר הבאתי עליהם והאזהרות שלפניו?

22 וכבר את הקוראן הבהרנו למען ייזכרו, אך האם יש מי שייזכר?

23 התכחשו (אנשי) ת'מוד למזהירים (הנביא צאלח).

24 ואמרו: “האם נלך בעקבות אחד מאתנו? זו טעות וחוסר דעת.

25 האם רק לו מכולנו הושרה המסר האלוהי? לא! כי שקרן חצוף הוא.”

26 מחר ייוודע להם מי השקרן החצוף.

27 כי אנו שולחים אליהם את הנאקה להעמידם בניסיון, שים לב להם והתאזר בסבלנות.

28 ואמור להם, כי המים שבבאר הם לכולם, וכל אחד ישתה בתורו.

29 אך הם קראו לחברם (המרושע), אשר שחס את הנאקה.

30 ואיך היו העונש אשר הבאתי עליהם והאזהרה שלפניו?

31 ולכן הנחתנו עליהם צווחה אחת, ומיד הם נפלו כמו עלים יבשים.

32 וכבר את הקוראן הבהרנו למען ייזכרו, אך האם יש מי שייזכר?

33 התכחשו (בני) עמו של לוט למזהירים (לוט).

34 ולכן שלחנו בהם סופה סוערת (שהשמידה אותם), אך את משפחת לוט מילטנו עם שחה

35 זאת עשינו כחסד מאתנו. כך עמול לאשר מכיר תודה.

36 וכבר הזהירם (לוט) מבוא מהלומתינו, אך הם לא האמינו לאזהרה.

37 ושידלוהו להסגיר להם את אורחיו (לביצוע זממם בהם), כיבינו את מאור עיניהם, ונאמר להם: “טעמו אפוא את עונשי (ואת מסר) הזהרותיי”.

38 וכבר עם בוקר, פגע בהם עונש ממושך,

39 (ונאמר להם): ״ טעמו את עונש (ואת מסר) הזהרותיי”.

40 וכבר את הקוראן הבהרנו למען יזכרו, אך האם יש מי שייזכר?

41 וכבר באו אל בית פרעה המזהירים.

42 אך הם התכחשו לכל אותותינו, ואז הנחתנו עליהם את מכותיו של העזוז הכול-יכול.

43 האם כופריכם טובים מאלה (שלפניכם), או שמא יש לכם חסינות לפי כתבי הקודש?

44 ואולי יאמרו: “אנו חבורה של מנצחים”?

45 אך בקרוב הם יפסידו וייסוגו אחורה.

46 אכן, “השעה” (יום הדין) היא מועדם, ו״השעה” קשה יותר ומרה יותר.

47 אכן הרשעים שרויים בתעייה ובטיפשות.

48 ביום אשר ייגררו על פניהם אל תוך האש, (יאמר להם): “טעמו את מגע האש הלוהטת של הגיהינום”.

49 אכן אנו כל דבר בראנו לפי מידה מוגדרת.

50 ואנו מצווים רק פעם אחת והצו מתגשם כהרף עין

51 וכבר הכחדנו את הדומים לכם, האם יש מי שילמד את המסר?

52 כל מעשיהם מתועדים בכתבים רשומים.

53 הכול רשום, מהקטן לגדול (המעשים).

54 ואולם היראים (את אללה) יהיו בגני עדן עם נהרות זורמים,

55 במושב כבוד אצל המלך הכול-יכול.

1 הרחמן,

2 אשר לימד את הקוראן,

3 וברא את האדם,

4 ולימדו את צחות הלשון.

5 השמש והירח נעים בנתיב מחושב ומדויק.

6 והצמח והעץ סוגדים (לאללה).

7 ואת השמיים הרים והניח את המאזנים (המידות),

8 כדי שלא השחיתו בשקילה במאזנים

9 מדדו במשקל בצדק, ואל החסירו במשקל,

10את הארץ קבע למשכן הברואים,

11 ובה פירות שונים ודקלים עטורי פירות,

12 ותבואות בשיבולים וגם עשבי בושם.

13 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

14 הוא ברא את האדם (הראשון) מטיט יבש ככלי חרס,

15 וברא את השדים מלהבות של אש.

16 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

17 הוא ריבון הזריחות והשקיעות.

18 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

19 התווה את שני הימים בנתיב שבסופו ייפגשו,

20 וביניהם חיץ (המונע התערבבותם), שלא יחצו את גבולם.

21 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

22 ומשניהם ייצאו הפנינים והאלמוגים.

23 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

24 ולו הספינות השטות בים, כהרים נישאים.

25 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

26 כל אשר עליה עובר וכלה,

27 ויישאר רק ריבונך בעל ההוד והכבוד הרב.

28 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

29 שואלים אותו כל אשר בשמים ובארץ, כל יום הוא בעניין (אחר)

30 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

31 נתפנה לכם (לחשבונכם), הוי, שני הכבדים (בני אדם ושדים).

32 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

33 הוי חבורת השדים ובני האנוש! אם תוכלו לצאת מתחומי השמים והארץ, צאו. אך לא תצאו בלי רשות (מן אללה).

34 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

35 ישולחו בכם שלהבת אש ונחושת נמסה מחום, ולא תצליחו.

36 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

37 וכאשר ייסרקו השמים ויהיו אדומים בוורד.

38 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

39 ביום ההוא לא יישאל על חטאו לא בן אנוש ולא שד.

40 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

41 הרשעים יזוהו על פי סימניהם, ויגררו אותם משיערות ראשם ורגליהם.

42 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

43 זה גיהינום אשר התכחשו, לו הכופרים המכחשים

44 ובו הם ינועו בסיבובים בין להבות של אש לבין מים רותחים.

45 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

46 אך לזה אשר ירא את מעמד ריבונו, מיועדים לו שני גני עדן.

47 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

48 (גני עדן) עם עצים השופעים בענפים.

49 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

50 ובהם שני מעיינות זורמים.

51 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

52 ובהם זוג מכל פרי.

53 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

54 שם הם נשענים על מצעים אשר רקומים מקטיפה, ופירות שני הגנים יתקרבו אליהם.

55 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

56 ובהם עלמות ענוות מבס, שלא נגע בהן עדיין אדם או שד

57 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

58 אשר נראות כאילו הן היו אבני חן ואלמונים.

59 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

60 האם יתוגמל הטוב בדבר אחר מלבד הטוב?

61 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

62 ונוסף לשני הגנים עוד שני גנים.

63 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

64 שניהם ירוקים להפליא.

65 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

66 ובהם שני מעינות שופעים מים.

67 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

68 בשניהם כל מיני פירות ודקלים ורימונים.

69 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

70 בהם הטובות והיפות

71 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

72 (עלמות) יפיפיות בעלות עיניים יפות אשר שוכנות באוהלים.

73 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

74 אשר לא נגע בהן אדם ולא שד.

75 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

76 מטוב ים על כרים ירוקים ושטיחים ארוגים לתפארת.

77 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?

78 יתברך שם ריבונך בעל ההוד והכבוד הרב.

1 כאשר יגיע המאורע הבלתי נמנע,

2 שאין ספק שיגיע,

3 אשר ישפיל וירומם.

4 וכאשר תרעד הארץ את רעדתה,

5 ויתפוררו ההרים לחלקים,

6 ויהיו כחול ואבק.

7 אז שלושה זוגות תהיו,

8 בעלי הימין, וכה (מאושרים) יהיו בעלי הימין!

9 בעלי השמאל, וכה (אומללים) יהיו בעלי השמאל!

10 והמקדימים (לעשות טוב)(הם אלה) המקדימים,

11 אלה יהיו המקורבים ביותר.

12 הם ישכנו בגני העדן.

13 רבים מ(המאמינים מהדורות) הראשונים,

14 ומעט מ(המאמינים מהדורות) האחרונים.

15 הם ינוחו על מצעים הרקומים זהב,

16 נשענים עליהם זה מול זה,

17 וישרתו אותם עלמים אשר יהיו צעירים לעולם ועד,

18 ויגישו להם ספלים וכדים וכוס ממעיין,

19 שממנו ראשם לא יכאב ולא ישתכרו.

20 והם יאכלו פירות לבחירתם,

21 ובשר עופות כאוות נפשם.

22 (עלמות) ויפיפיות בעלות עיניים יפות,

23 הדומות לפנינים הנסתרות בצדפות,

24 כגמול על מעשיהם הטובים.

25 שם לא ישמעו דברי הבל ולא חטא,

26 רק מילים של שלום ושלווה.

27 ובעלי הימין, מה בעלי הימין!

28 בין עצי לוטוס ללא קוצים,

29 ועצים של מוז עמוסי פרי,

30 אשר יפרשו עליהם צל,

31 ולהם יהיו מים שופעים,

32 ושפע של פירות

33 לא מופסקת ולא נמנעת.

34 והם ינוחו על ספות משכב מורמות.

35 אנחנו בראנו אותן לתפארת,

36 ובראנו אותן (עלמות) בתולות,

37 נעימות, מפנקות את בעליהן,

38 בשביל בעלי הימין.

39 הרבה מ(הדורות) הראשונים,

40 והרבה מ(הדורות) האחרונים.

41 ובעלי השמאל, מי הם בעלי השמאל!

42 להם ממתין תבערה ממיסה מחום ומים חמים לאין ערוך,

43 ויצל עליהם עשן קודר,

44 לא מצנן ולא מרענן.

45 הם היו לפני כן נהנים מכל טוב ,

46 והיו ממשיכים בחטא האדיר,

47 ונהגו לומר, “הייתכן כי לאחר שנמות ונהיה עפר ועצמות, נקום לתחייה,

48 אנו וגם אבותינו הראשונים?”

49 “אכן כן! (אתם עם אבותיכם) הראשונים והאחרונים,

50 תקובצו לפגישה ביום אשר נקבע,

51 ולאחר מכן, אתם התועים והמכחשים,

52 תאכלו מייעץ הזקום”,

53 שבו תמלאו את בטניכם,

54 ועמו תשתו משקה של מים רותחים,

55 ותשתו את זה כמו גמלים צמאים מאוד.

56 זאת תהיה מנת חלקם ביום הדין.

57 אנו בראנו אתכם, אז מדוע אינכם מאמינים?

58 החשבתם על (טיפת הזרע) שאתם פולטים?

59 האם אתם בראתם אותה או אנחנו בראנו אותה?

60 אנו החלטנו את מועד המוות לכל אחד מכם, ואין מי שיקדים בעדנו,

61 מהחליפכם בדומים לכם או לברוא אתכם מחדש בצורה שאינה ידועה לכם.

62 כבר הכרתם את הבריאה הראשונה, אז מדוע אינכם נזכרים?

63 החשבתם על השדות שאתם חורשים?

64 האתם מצמיחים את הזרעים או שאנחנו הזורעים?

65 אם נרצה, נייבש את יבולכם, ואז תתחילו לתהות,

66 (תגידו) אנו איבדנו הכול,

67 ונשארנו עניים.

68 הראיתם את המים שאתם שותים?

69 האם אתם מורידים אותם מן העבים, או שאנחנו המורידים?

70 הלא אם נרצה, נהפכם למלוחים, אז מדוע אינכם מכירים תודה?

71 הראיתם את האש אשר אתם מדליקים?

72 האם בראתם את העצים להדלקתה, או שאנחנו בראנו אותם?

73 אנחנו עשינו אותה לאות הזכרה (מאש הגיהינום), ולטובת הנוודים,

74 לכן שבח את שם ריבונך האדיר.

75 אני נשבע בשקיעת הכוכבים,

76 ואכן, זאת היא שבועה עצומה, ואם רק ידעתם,

77 שזה אכן קוראן מבורך,

78 אשר גנוז בספר (שבשמים),

79 שאין נוגעים בו אלא המטוהרים (המלאכים),

80 והוא הורד מריבון העולמים.

81 ועם גילוי כזה אתם מכחשים,

82 ותתכחשו לחסד אשר נתן לכם (קוראן),כי אתם משקרים?

83 האם כאשר מגיעה (נשמתו) שלו (הגוסס) אל הגרון?

84 ובאותו הזמן אתם מביסים חסרי אונים?

85 ובאותה השעה קרובים אנו אליו מכם, אך אתם לא תבחינו בכך.

86 ואם כי הייתם בלי גזר דיו,

87 (אז למה אין אתם) מחזירים (את הנשמה) למקומה אם אתם אכן דוברי צדק?

88 אך אם המת יהיה מאלה אשר קרובים לאללה,

89 צפויים לו חסד ושפע וגני עדן.

90 ואם הוא מהאנשים בצד הימני,

91 הוא יבורך לשלום על ידי בעלי הימין.

92 אך אם הוא מהכופרים,

93 צפויה לו קבלת-פנים של מים רותחים,

94 ושרפה בשאול.

95 זהו הצדק המוחלט,

96 אז שבח את שם ריבונך העליון.

1 כל אשר בשמים ובארץ משבח את אללה, והוא העזוז החכם,

2 לו מלכות השמים והארץ, הוא המחייה והממית, והוא הכול-יכול.

3 הוא הראשון והאחרון, העלה והנסתר, והוא אשר יודע בכל דבר.

4 הוא אשר ברא את השמים ואת הארץ בששה ימים, ואחר כך עלה על כס-המלכות. הוא יודע את אשר יחדור אל תוך הארץ ואת אשר ייצא מתוכה, ואת אשר יירד מן השמים ואת אשר יעלה אליהם, והוא עמכם בכל אשר תהיו ואללה רואה את כל מעשיכם.

5 לו מלכות השמים והארץ ואליו יוחזרו כל הדברים.

6 יכניס את הלילה בתוך היום ואת היום בתוך הלילה, והוא יודע מה שבלבבות.

7 האמינו באללה ובשליחו, וחלקו מן הממון אשר אללה העניק לכם. ואלה מכם אשר יאמינו ויתרמו כסף לצדקה צפוי להם גמול אדיר.

8 ולמה לא תאמינו באללה, והשליח קורא ומזמין אתכם להאמין בריבונכם שעמו באתם בברית, אם אתם אכן מאמינים?

9 הוא אשר מוריד על עבדו אותות בהירים, כדי להוציא אתכם מהחושך אל האור, כי אללה אתכם בחמלה וברחמים.

10 ולמה לא תתרמו בשביל אללה? ולאללה ירושת השמים והארץ. אלה מתוככם אשר תרמו הון ונלחמו למען אללה לפני השחרור (של מכה), אין דומה להם. הם במעלה רמה יותר מאלה אשר תרמו הון ונלחמו למען אללה אחרי כן. ואולם אללה הבטיח לגמול טובה לכולם. כי אללה בקי בכל מעשיכם.

11 מי ילווה למען ניצחון דרכו של אללה מלווה טוב והוא יכפיל לו את הלוואתו, וייתן לו גמול נדיב השמור למענו.

12 ביום ההוא, אתה תראה את המאמינים והמאמינות, והנה אורם ירוץ לפניהם ולימינם. “בשורה טובה לכם היום, גנים שנהרות זורמים תחתיהם, לעולם ועד תשכנו בהם, זו הזכייה האדירה”.

13 וביום ההוא יאמרו הצבועים והצבועות לאלה אשר האמינו, “המתינו לנו! האירו לנו מאורכם!”. וייאמר אליהם: “שובו לאחוריכם ובקשו לכם אור”. ואז תוקם גדר גבוהה ביניהם, אשר דלת לה. מתוכה הרחמים ומחוצה לה, מלפניה העונש.

14 יקראו: “האם לא היינו עמכם?” יאמרו: “אמנם כן, אך לא הייתם צודקים באמונתכם, כי חיכיתם והטלתם ספק והותעיתם על-ידי תאוותיכם עד בואו של היום אשר נקבע על ידי אללה. שידל (לכפירה) אתכם המשדל (השטן) מדרכו של אללה.

15 היום לא תוכלו לפדות את עצמכם בכלום ולא מאלה אשר כפרו, מגוריכם יהיו באש, והיא המקום הראוי לכם, ושם יהיה גורלכם הבזוי.

16 האם לא הגיע הזמן עבור אלה אשר האמינו כי יתמסרו בכנות לבבותיהם לזכר אללה ולצדק שהורד, כדי שהם לא יהיו כמו אלה אשר ניתן להם הספר לפני כן, אשר בחלוף הזמן התקשה לבם, ורובם נהפכו למושחתים?

17 דעו כי אללה יחיה את הארץ אחרי מותה. כבר גילינו לכם בברור את האותות למען תבינו כיאות.

18 אכן התורמים צדקה והתורמות צדקה, ואשר הלוו אל אללה מלווה טוב , מובטח להם שהונם יוכפל, ולהם גמול שופע.

19 ואלה אשר האמינו באללה ובשליחיו, הם הצדיקים אצל ריבונם, וגם הקורבנות שנפלו בקרב למען אללה, להם ממתין הגמול והאור. אך אלה אשר כפרו והתכחשו לאותותינו, הם שוכני השאול (גיהינום).

20 דעו כי חיי העולם הזה הם רק משחק והנאה חולפת והצגה לראווה והתגאות, עם שאיפה להתחרות זה עם זה בילדים ובנכסים. זה כמו צמחייה שצומחת, אחרי כן תיבש ותראה אותה מוצהבת ואחרי כן תהיה אבק דק. ובעולם הבא צפוי עונש כבד. (ולמאמינים) סליחת חטאים מאת אללה וסיפוק מלפניו, כי אין חיי העולם הזה אלא הנאה חולפת.

21 הזדרזו לזכות בסליחה מריבונכם, ולזכות בגן עדן הרחב יותר מהשמיים והארץ, אשר הוכן לאלה אשר האמינו באללה ושליחו. זה הוא חסד מאללה, שהוא מעניק למי שירצה, כי אללה הוא רב-החסד.

22 לא יפגע כל פגע, לא בארץ ולא בכם בעצמכם אשר איננו רשום בספר, לפני שאנו מגשימים אותו. אכן, זה קל עבור אללה.

23 לפיכך אל תיעצבו על אשר אבד לכם, ואל תתהוללו באשר העניק לכם, כי אללה אינו אוהב כל גאוותן שחצן.

24(וכן) את אלה הקמצנים ואת המצווים על אחרים לקמץ. זה אשר מפנה את גבו צריך לזכור, שרק אללה הוא העשיר והמהולל.

25 אכן כבר שלחנו את שליחינו עם אותות בהירים, הורדנו להם את הספר ואת מאזניי הצדק, למען יישמו האנשים את הצדק, והורדנו את הברזל בו עוז רב ומועיל לאנשים, וכך אללה מגלה מי עוזר לו(לדתו) בסתר ולשליחיו, כי אללה הוא הגיבור והעזוז.

26 וכבר שלחנו את נוח ואת אברהם, והענקנו לשושלתם את הנבואה ואת הספר. חלק מהם מודרכים, ואולם רבים מהם מושחתים.

27 אחר-כך שלחנו שליחים בעקבותיהם, ושלחנו את ישוע בן מרים אחריהם, נתנו לו את הבשורה, ונסענו בלב ההולכים אחריו חמלה ורחמים. הם הנהיגו לעצמם התנזרות אשר לא ציווינו עליהם, אלא הייתה זאת המצאה שלהם. כי מצווה היא עליהם לבקש את חסדו ורצונו של אללה, והם לא עשו זאת כראוי. לאלה אשר האמינו שביניהם הענקנו את גמולם, אך רבים מהם מושחתים.

28 הוי אלה אשר האמינו! יראו את אללה והאמינו כשליחו, והוא יעניק לכם כפליים מחסדו וייתן לכם אור אשר תלכו על פיו ויסלח לכם, כי אללה הוא הסלחן והרחום.

29 למען ידעו אנשי הספר כי אין להם חזקה על חסדי אללה, וכי החסד בידי אללה הוא, ואותו יעניק למי שירצה, כי אללה בעל החסד האדיר.

1 אכן, אללה שמע את דבריה של האישה אשר התנצחה אתך בנוגע לבעלה ואשר התלוננה לאללה. ואללה שמע את שיחתכם, כי אכן אללה הכול שומע והכול רואה.

2 אלה מקרבכם אשר נמנעים מנשותיהם, הן לא אימהותיהם, כי אין להם אימהות מלבד אלה אשר ילדו אותם! ואכן הם אומרים דבר מגונה וכוזב, ואכן אללה חנון המרבה לסלוח.

3 ואלה מקרבכם אשר מונעים מעצמם את נשיהם, כאילו היו אימהותיהם, ולאחר מכן חוזרים בהם מדבריהם, יפדו עבד לפני שיגעו שוב זה בזה. בזה אתם מוזהרים, ואללה בקי היסב בכל אשר אתם עושים.

4 וזה אשר אינו מוצא, יצום חודשיים ברציפות, לפני שישובו לגעת זה בזה. וזה אשר אינו יכול, יאכיל שישים עניים. זאת, כדי שתאמינו (באמונה שלמה) באללה ובשליחו. אלו הם החוקים אשר חוקק אללה, ולכופרים יהיה עונש כואב.

5 אכן, אלה אשר מתעדים לאללה ולשליחו, יושפלו ויבוזו כפי שהושפלו ובתו אלה שהיו לפניהם. ואכן, הורדנו אותות בהירים, ולכופרים יהיה עונש משפיל.

6 יום שבו אללה יקים את כולם לתחייה, ויודיע להם כל אשר עשו. אללה מנה את זה והם שכחו את זה. ואללה עד לכל.

7 אינך רואה שאללה יודע את אשר בשמיים ובארץ, ולא יהיה סוד בין שלושה, אלא שהוא הרביעי שאיתם, ולא בין חמישה, אלא שהוא השישי שאיתם. ולא פחות ולא יותר מכך, אלא כשהוא איתם היכן שיהיו. ולאחר מכן, הוא יגיד להם את כל אשר עשו, ביום תחיית המתים, אכן אללה יודע הכול.

8 הלא ראית את אלה אשר נאסרה עליהם ההסתודדות? ולאחר מכן שבים למה שנאסר עליהם, ודנים ביניהם בסתר על חטאים ואלימות ומרדנות בשליח? וכאשר הם באים אליך, הם מברכים אותך לשלום, אך לא כמו שאללה ציווה לברך אותך, ואז תוהים בינם לבין עצמם: “מדוע אללה אינו מעניש אותנו על דברינו?”, אך הגיהינום תספיק להם, בה הם יישרפו, ומר יהיה גורלם!

9 הוי אלה אשר האמינו, כאשר אתם משוחחים בפרטיות, אל תסתודדו בחטא, ברשעות ובמרדנות בשליח, אלא שוחחו על צדק ועל חסד, ויראו מאללה אשר אליו תשובו!

10 התקבצויות חשאיות הן מהשטן, וזאת כדי להסב צער לאלה אשר האמינו, אך הוא אינו יכול לפגוע בהם, אלא אך ורק ברשות אללה. ועל אללה צריכים להישען המאמינים.

11 הוי אלה אשר האמינו, כאשר נאמר לכם לפנות מקום באסיפה, פנו מקום, ואללה יפנה לכם מקום. וכאשר נאמר לכם לקום, קומו. אללה יעלה בדרגות את אלה מקרבכם אשר האמינו ואת אלה אשר ניתן להם הידע, כי אללה בקי באשר אתם עושים.

12 הוי אלה אשר האמינו, כאשר אתם נועדים עם השליח, הקדימו לתת צדקה לפני ההתייעצות איתו. ואם לא תמצאו (מה לתת),ואכן אללה הוא הסולח והרחום.

13 ואם פוחדים אתם להתרושש אם תקדימו לתת צדקה לפני השיחה הפרסית עם הנביא, יסלח לכם אללה אם תקפידו לקיים את התפילה, ושלמו את הזכאת ושמעו בקול אללה ושליחו, כי אללה יודע את מעשיכם.

14 הלא ראית את אלה אשר כרתו ברית עם האנשים אשר אללה זעם עליהם? הם אינם מכם ואינם מהם, ויישבעו שקר (שהם מוסלמים) ביודעין.

15 אללה הכין להם עונש חמור, כי אכן מרושע הוא המעשה אשר הם עושים.

16 הם לקחו לעצמם את שבועת השקר שלהם כמחסה, וידיחו אנשים מדרכו של אללה, ולכן מחכה להם עונש נוראי.

17 לא יועילו נכסיהם וילדיהם בכלל להם בפני אללה. הם שוכני האש, ובאש לעולם ועד ישכנו.

18 ביום אשר יקים אללה את כולם לתחייה, ישבעו לו כפי שהם נשבעים לכם, ויחשבו שהם הגיעו להישג, אך ללא ספק הם שקרנים.

19 השטן השתלט עליהם והשכיח מהם את זכרו של אללה. אלה הם המחנה של השטן, הלא אכן (ודאי) המחנה של השטן הם המפסידים.

20 אכן, אלו אשר מתנגדים לאללה ולשליחו יהיו הכי מושפלים ובזויים.

21 אללה קבע, “אכן אני אהיה המנצח, אני ושליחיי”, כי אללה הוא העזוז והחזק.

22 לא תמצא אנשים שמאמינים באללה וביום האחרון שמתחברים עם המתנגדים לאללה ולשליחו, ולו אפילו אם הם היו אבותיהם או בניהם או אחיהם או בני שבטם. אללה החדיר בלבבם את האמונה וסייע להם באמצעות רוח ממנו. הוא יכניס אותם אל גנים אשר נהרות זורמים מתחתיהם, שם הם ישכנו לעולם ועד. אללה מסופק מהם והם מסופקים ממנו. אלה הם במחנה של אללה, ואכן המחנה של אללה הם המצליחים!

1 כל אשר בשמים ובארץ משבח את אללה, כי הוא העזוז החכם.

2 הוא זה אשר גרש מבתיהם את אלה אשר כפרו מבין עם הספר בהתקבצות ההגליה הראשונה. אתם לא חשבתם שהם יעזבו, והם חשבו שמבצריהם יגנו עליהם מפני אללה. אך, אללה בא אליהם ממקום שלא צפוהו והצית אימה בלבבותיהם, עד כדי כך שהם החריבו את בתיהם במו ידיהם ובמו ידי המאמינים. אז לימדו את הלקח, כל מי שרואה ומבין (בצדק).

3 ואילו אללה לא היה מגרש אותם, הוא היה מעניש אותם בעולם הזה, ובעולם הבא להם עונש הגיהינום.

4 כל זה משום שהתנגדו לאללה ולשליחו, כי אכן אללה מעניש בחומרה את מתנגדיו.

5 כל עץ דקל אשר גדעתם או השארתם אותו ניצב על שורשיו, היה זה ברצון(והסכמת) אללה, כך הוא אכן גם ימיט חרפה על המושחתים.

6 בעבור כל השלל אשר אללה העניק מהם לשליחו, אתם לא הזנקתם אפילו סוסים או גמלים (כדי להשיגו). זה אללה אשר נותן לשליחיו שלטון על כל אשר ירצה, כי אללה הוא הכול-יכול.

7 כל השלל אשר העניק אללה לשליחו מאנשי הכפרים, הוא למען אללה ולשליחו ולקרובים (של השליח) וליתומים ולעניים ולהלך, כדי שזה לא ינוע במחזור נצחי בין העשירים שבכם. וכל דבר שהשליח נותן לכם, קחו. ואת כל אשר יאסור עליכם, הימנעו(ממנו). היו יראים מאללה, כי אכן אללה הוא המעניש בחומרה!

8 (השלל נועד) למהגרים העניים (ממכה) אשר גורשו מבתיהם ונושלו מרכושם, והמבקשים את חסדו ורצונו של אללה, והתומכים (באמונה של) אללה ושליחו, אלו הם אנשי הצדק.

9 וגם (בעבור) אלה שגרו בבית (אל-מדינה) וקיבלו את האמונה (באסלאם) לפני הגירתם (של אנשי מכה), האוהבים את אלה שהיגרו אליהם ואינם חשים צורך בלבבם לקבל את אשר קיבלו (המהגרים), ויתנו להם העדפה, אף- על-פי שהם בעצמם נזקקים. הכובשים את תאוות נפשם, אלה הם יהיו המצליחים

10 וגם (לאלה) אשר באו אחריהם ואמרו: “ריבוננו! סלח לנו ולאחינו אשר קדמו לנו באמונה, ואל תיתן טינה בתוכנו נגד אלה אשר האמינו. ריבוננו! אתה הרחום והחנון.”

11 האם לא ראית את הצבועים, אשר אומרים לאחיהם הכופרים מעם הספר: “אם תוגלו, אנחנו בוודאות נצטרף אליכם, ולעולם לא נשמע בקול איש בעניינכם. ואם תותקפו, אנו ודאי נעזור לכם”? (ובכן), אללה הוא העד שהם שקרנים.

12 כי אם יוגלו, הם לא יצטרפו אליהם, ואם יותקפו הם לא יעזרו להם. וגם אם הם היו רוצים לעזור להם בקרבות, הם היו מפנים להם את הגב ועזרתם הייתה מתבטלת.

13 הפחד בלבבותיהם מפניכם גדול מפחדם מאללה, מפני שהם אנשים חסרי בינה.

14 אינם עורכים מלחמה נגדכם כולם יחד, אלא רק בתוך ערים מבוצרות או מאחורי חומות. היריבות בינם לבינן עצמם גדולה מאוד. הם נראים לך מאוחדים, אך לבבותיהם מפולגים, כי הם אנשים חסרי הבנה.

15 כמו אלה אשר היו לפניהם, ואשר טעמו את השלכות מעשיהם. אכן, צפוי להם עונש כואב.

16 הם כמו השטן כאשר הוא אומר לבן האדם “כפור!” וכאשר כפר, אמר (השטן): “אינני קשור אליך, כי ירא אני מאללה ריבון העולמים”.

17 ותהי אחרית שניהם בתוך אש הגיהינום ושם ישכנו לעולם ועד. זה גמולם של החוטאים.

18 אתם המאמינים! יראו מאללה! על כל נפש לבחון ולבדוק מה הכינה למחר. ויראו את אללה, כי אללה יודע את כל אשר אתם עושים.

19 ואל תהיו כמו אלה אשר שכחו את אללה והוא גרם להם לשכוח את עצמם, שהרי אלה הם המושחתים.

20 לא שווים הם שוכני האש ושוכני גן העדן, שהרי שוכני גן העדן הם המנצחים.

21 אילו הורדנו את הקוראן הזה על הר, היית רואה אותו(את ההר) נכנע ונבקע לרסיסים מיראת אללה. ואת המשלים האלה (אנו, אללה) מושלים לבני-האדם, למען יזכו בדעת.

22 הוא אללה, אשר אין אלוה מלבדו, היודע את הנסתר והעלה, הוא הרחמן והרחום,

23 הוא אללה זה אשר אין אלוה מלבדו, המלך, הקדוש, השלום, המאמין, השולט, העזוז והאדיר. ישתבח שם אללה ויתנשא מעל אשר שיתפו בו.

24 הוא אללה היוצר, הבורא, ונותן הצורה (לכל דבר), שמותיו הם הנאים ביותר, משבח אותו כל אשר בשמים ובארץ, והוא העזוז והחכם.

1 הוי אלה אשר האמינו! אל יהיו אויבי ואויבכם בעיניכם אנשי ברית. המגלים חיבה כלפיהם לאחר שהם כפרו בצדק שקיבלתם? הם גירשו אתכם ואת שליח אללה רק משום שהאמנתם באללה, ריבונכם. אם עזבתם את בתיכם למעני ומתוך הרצון להשיג את הרצון הטוב שלי, איך תציעו להם ידידות בסתר? אני יודע את (כל) מה שהסתרתם ואת (כל) מה שחשפתם. ואלה שיעשו את זה מכם, הלכו לאיבוד וסטו מדרך הישר.

2 אם הם ישלטו בכם, הם ינהגו בכם כמו באויבים וישלחו גם את ידיהם וגם את לשונותיהם לחרוש מזימות, וירצו שתכפרו!

3 גם קרוביכם וגם ילדיכם לא יועילו לכם ביום תחיית המתים. הוא ישפוט בינכם, ואללה אכן רואה הכול.

4 כבר ניתנה לכם דוגמה למופת, אברהם ואלה אשר עמו (באמונה), כאשר אמרו לבני עמם: “אנחנו כופרים בכם ובכל מה שאתם עובדים חוץ מאללה! אנחנו כופרים בכם! שנאה ועוינות תשרור בינינו, עד שתאמינו באללה האחד והיחיד!” (יוצא דופן) הוא אברהם אשר אמר לאביו: “אני אבקש מאללה שיסלח לך, אך אין בכוחי להבטיח לך דבר בפני אללה”. הם התפללו ”ריבוננו! עליך סמכנו ואליך שבנו מחטאינו, ואליך השיבה (של כולם).

5 ריבוננו! אל תיתן לאלה שכפרו לרדוף אותנו, וסלח לנו ריבוננו. אכן אתה העזוז החכם

6 אכן, הם כבר היו עבורכם דוגמה טובה, דוגמה טובה לאלה אשר מקווים לאללה וליום האחרון. כל המפנה את גבו, ילמד על בשרו שאללה הוא העשיר מכל וראוי לכל השבחים.

7 יתכן שאללה ייצור ידידות בינכם לבין אויביכם, מפני שאללה הוא כל-יכול ואללה סלחן ורחמן.

8 הוא אינו אוסר עליכם להתנהג בהגינות ובצדק עם אלה שלא נלחמו בכם בגלל דתכם ולא גירשו אתכם מבתיכם. אללה אוהב את הנוהגים בצדק.

9 אללה רק אוסר עליכם להתיידד עם אלה שנלחמו בכם בגלל דתכם וגירשו אתכם מבתיכם או עזרו להוציאכם מבתיכם, אלה מקרבכם אשר מתיידדים איתם, בצדק יהפכו למקפחים.

10 הוי אלה אשר האמינו! כאשר המאמינות מגיעות אליכם כמהגרות, העמידו אותן למבחן. אללה מכיר היסב את אמונתן. ואם תגלו שהן מאמינות, אל תשיבו אותן אל הכופרים. הן כבר אינן מורשות לכופרים, והכופרים אינם מורשים להן. החזירו לבעליהן את כל מה שהם שילמו להן (כמוהר). לא תהיו חוטאים אם תישאו את הנשים הללו לאחר שתשלמו את המגיע להן(המוהר). אל תמשיכו את קשר נישואיכם עם הכופרות. בקשו שישיבו את המוהר ששילמתם להן, כמו שהם זכאים לדרוש את המוהר ששילמו לנשותיהם המאמינות, שעזבו אותם. זה שיפוט אללה. אללה ישפוט בינכם, כי אללה יודע הכול והחכם.

11 אם אישה מנשותיכם תערוק ותלך אל הכופרים, וניהלתם קרב נגדם, שלמו (מן השלל) לכל מי שהאישה שלו ערקה אל הכופרים את מלוא הסכום שהם הוציאו(כמוהר). ויראו את אללה אשר אתם בו מאמינים!

12 הוי, אתה הנביא! כאשר המאמינות יבואו אליך להישבע אמונים, כי לא תעבודנה דבר מלבד אללה, ולא תגנבנה, ולא תנאפנה, ולא תהרוגנה את ילדיהן, ולא תעשינה מעשה נתעב בין ידיהן ובין רגליהן, ולא תמרודנה במה שאתה אומר להן שנכון ומקובל לעשות...קבל את שבועתן והתפלל לאללה שיסלח להן על חטאיהן, כי אללה הוא הסלחן והרחמן.

13 הוי אלה אשר האמינו! אל תתחברו עם אלה אשר עוררו את זעמו של אללה, הם כבר איבדו תקווה מהעולם הבא, כפי שהכופרים איבדו את התקווה מהשוכנים באדמה (המתים).

1 שיבח את אללה, כל אשר בשמים ובארץ, כי הוא הכול יכול החכם.

2 הוי אלה אשר האמינו! למה אתם אומרים מה שאתם לא עושים?

3 גרוע מאוד אצל אללה, שאינכם עושים את אשר אתם אומרים.

4 אכן אללה אוהב את אלה אשר נלחמים בשבילו, הערוכים בשורות כאילו הם בניין מוצק (ויציב).

5 וכאשר משה אמר לעמו: ״ הוי בני עמי! מדוע אתם פוגעים בי אף שאתם יודעים היסב שנשלחתי אליכם מאללה”. וכאשר הם סטו מהדרך, אללה הקשה את לבם, כדי שיסטו יותר, כי אללה אינו מדריך את האנשים המושחתים.

6 כאשר ישוע בן מרים אמר: “הוי בני ישראל! נשלחתי אליכם מאללה, כדי להצדיק את התורה שהגיעה לפניי, ולבשר על שליח, (שיבוא) אחריי ושמו אחמד” אך, כאשר הביא להם את האותות הבהירים הם אמרו: “זה כישוף ברור”.

7 ומי יכול להיות מרושע יותר מאשר האדם אשר ממציא שקרים על אללה בזמן שהוא נקרא להתמסר אליו (אל אללה) ? אכן אללה, לא ידריך את האנשים המקפחים!

8 (הם) רוצים לכבות את האור של אללה בפיותיהם, אך אללה הופך את אורו למושלם, גם אם הכופרים ישנאו את זה.

9 הוא זה אשר שלח את שליחו עם הדרכה ועם דת הצדק (האמונה באללה), כדי שהיא תגבר על כל דת, גם אם המשתפים (עבודה זרה) ישנאו את זה.

10 הוי אלה אשר האמינו! האם אוביל אתכם אל הדרך המתגמלת, אשר תציל אתכם מהעונש הכואב?

11 האמינו באללה ובשליחו וקומו התאמצו בהקרבה בשביל אללה, גם אם תצטרכו להקריב את רכושכם ואת חייכם, זה יהיה טוב יותר עבורכם, אם רק ידעתם.

12 הוא יסלח לכם על חטאיכם ויכניס אתכם אל גנים אשר נהרות זורמים מתחתיהם, והוא ישכן אתכם במושבות נעימים בגני עדן, זה אכן ההישג הגדול ביותר.

13 הוא יברך אתכם בעוד דבר, שבו אתם חפצים: סיוע מאללה וניצחון מוחץ. ובשר למאמינים!

14 הוי אלה אשר האמינו! היו התומכים בדרך אללה! כפי שקרא ישוע בן מרים אל תלמידיו: “מי הם עוזריי למען אללה?”, אז אמרו התלמידים: “אנו הם התומכים בדרך אללה”. חלק מבני ישראל האמינו בו, וחלק מהם כפרו בצדק. אנו תמכנו באלה אשר האמינו נגד אויביהם, על כן הם גברו עליהם.

1 משבח את אללה כל אשר בשמים ואשר בארץ, כי הוא המלך, הקדוש, העזוז , החכם.

2 הוא אשר שלח אל אלה אשר לא קיבלו ספר, שליח מקרבם, אשר יקרא לפניהם את אותותיו, ויטהר אותם וילמד אותם את הספר ואת החוכמה (המסורה של הנביא מחמד), אף שלפני כן הם חיו בתעייה בהירה.

3 ואל אחרים, שלא חיו בתקופתם, כי אללה הוא העזוז והחכם.

4 זה החסד של אללה, אשר הוא מעניק למי שהוא חפץ בו, ואכן אללה הוא רב החסד האדיר.

5 משל אלה אשר הובאה אליהם התורה ולא קיימו אותה, כמשול (במעשיהם) החמור אשר נושא הרבה ספרים. גרועים הם האנשים אשר כפרו באותות של אללה, ואללה לא ידריך את המקפחים.

6 אמור: “הוי אלה אשר התייהדו! אם אתם טוענים שרק אתם נבחרתם מכל העמים על ידי אללה, אז תבקשו את המוות, אם אכן אתם דוברי צדק”.

7 אך הם לעולם לא יבקשו זאת, מפני שהם כבר יודעים את תוצאות מעשיהם, ואללה יודע היטב מי הם המקפחים.

8 אמור: “המוות שממנו אתם בורחים, אכן, הוא יפגוש אתכם. אחרי כן תושבו אל יודע הנסתר והגלוי, והוא יביא לידיעתכם את כל מה שעשיתם.

9 הוי אלה אשר האמינו! כאשר יקרא לתפילה ביום השישי, עזבו את עסקיכם ולכו לעבוד את אללה, כי כך עדיף לכם, אם הייתם יודעים.

10 וכאשר תסתיים התפילה, התפזרו בארץ וחפשו את השפע והחסד של אללה, והרבו להלל את שמו ואת חסדיו של אללה, משום שכך אתם עשויים להצליח.

11 כאשר (חלק מהאנשים) יראו סחורה או שעשוע, הם מתפזרים ופונים לשם, ומשאירים אותך לעמוד (לתפילה) לבד. אמור: “מה שיש לאללה להציע, טוב יותר מכל שעשוע ומכל סחורה, כי אללה הוא הטוב שבמפרנסים”.

1 כאשר באים אליך הצבועים הם אומרים: “אנו מעידים כי אתה השליח של אללה”. אך אללה יודע שאתה השליח שלו, והוא גם יודע שהצבועים משקרים.

2 הם מנצלים את שבועתם ככיסוי, וכך הם הרחיקו אנשים מהשביל של אללה. ואכן, מרושע הדבר הזה שהם עושים.

3 זה משום שהם האמינו, ולאחר מכן כפרו. לבם נאטם (על ידי אללה) ולכן הם אינם מבינים.

4 ואם תראה אותם, מראם החיצוני ייראה לך הגון, ואם ידברו, אתה תקשיב לדבריהם. אך הם למעשה כמו ערימת עצים חלולים. הם חושבים שכל צעקה מכוונת נגדם. הם האויב האמתי, לכן, היזהר מהם, ארורים יהיו בעיני אללה, עד מתי הם ימשיכו לשקר?

5 כאשר יגידו להם: “בואו, על מנת ששליחו של אללה יבקש עבורכם מחילת חטאיכם”, הם מפנים את ראשם, ואז אתה רואה אותם מסתלקים כשהם מתנשאים.

6 זה אותו דבר בשבילם אם תבקש עבורם סליחה או לא תבקש, אללה לעולם לא יסלח להם, כי אינו מדריך את האנשים המושחתים.

7 הם אלה אשר אומרים: “אל תשקיעו ממון באנשים אשר הולכים עם שליחו של אללה, עד שהם יעזבו אותו”. אך כל אוצרות השמים והארץ שייכים לאללה, והצבועים אינם מבינים זאת.

8 הם אומרים: אם נשוב לאל-מדינה, ודאי החזק יותר יגרש ממנה את החלש יותר. אך לאללה שייך העוז, ולשליחו ולמאמינים, אך הצבועים אינם יודעים זאת.

9 הוי אלה אשר האמינו! אל תתנו לממונכם ולילדיכם להשכיח מכם להלל את אללה, אלה שעושים כך, הם המפסידים.

10 ותנו תרומות ממה שהענקנו לכם לפני שישיגכם המוות, כדי שלא תגיד ביום ההוא (יום המוות) “ריבוני! תן לי עוד קצת זמן כדי שאתן צדקה ואהיה אחד מהצדיקים”.

11 אך לעולם אללה לא יאריך את חייו של מי ששעתו הגיעה, ואללה יודע היסב את אשר עושים.

1 כל אשר בשמים ובארץ משבח את אללה! לו שייכת המלכות ולו שייכת התהילה, והוא הכול-יכול.

2 זה אשר ברא אתכם. בינכם יש כופרים ובינכם גם יש מאמינים, ואללה רואה את כל מה שאתם עושים.

3 ברא את השמים ואת הארץ בצדק, עיצב אתכם והשלים את צורתכם, ואליו הכול יחזור.

4 יודע מה שבשמים ומה שבארץ, ויודע את אשר אתם מסתירים ואת אשר אתם מגלים, כי הוא יודע את מה שבלבבות.

5 אינכם יודעים מה עלה בגורלם של אלה אשר כפרו לפניכם? הם טעמו את הטעם המר של תוצאות מעשיהם, ומחכה להם עונש כואב.

6 זה מפני שהשליחים (שנשלחו מאללה) הביאו להם אותות בהירים, ואמרו: "האומנם בני- האדם ידריכו אותנו?”, וכפרו והפנו את גבם ואולם אללה אינו זקוק לדבר, ואללה הוא העשיר ולו כל התהילה.

7 סברו לחינם אלה אשר כפרו, כי הם לעולם לא יוקמו לתחייה. אמור (להם): אכן כן, אני נשבע באללה! אתם ודאי תקומו לתחייה ואז יודיעו לכם את כל אשר עשיתם, וזה כה קל עבור אללה.

8 והאמינו באללה ובשליחו ובאור אשר הורדנו. מפני שאללה בקי באשר אתם עושים.

9 היום אשר בו הוא יאסוף אתכם ליום האיסוף, יהיה יום הרווח וההפסד: לזה אשר מאמין באללה ועושה צדק, הוא ימחל לו על מעשיו הרעים ויכניסו אל גני עדן אשר נהרות זורמים מתחתיהם ובהם הוא ישכון לעולם ועד, וזו אכן תהיה הזכייה האדירה.

10 ואלה אשר כפרו והתכחשו לאותותינו, אלה הם שוכני האש, ובה הם יישארו לעולם ועד, וארור הוא הסוף הזה.

11 שום אסון אינו מתרחש ללא רשותו של אללה. ומי שמאמין באללה, הוא ידריך את לבו, ואללה הוא זה שיודע הכול.

12 שמעו בקול אללה ושמעו בקול השליח! אך אם תסובבו גב (תכפרו), על שליחנו (תהיה האחריות) רק למסור לכם אזהרה בהירה (בנוגע ליום הדין).

13 אללה, אין עוד אלוה מלבדו, ועל אללה יישענו המאמינים.

14 הוי אלה אשר האמינו! אפילו מבין נשותיכם וילדיכם אויב לכם, ואם תתפשרו ותמחלו(זה עדיף), כי אללה סלחן ורחום.

15 הממון וילדיכם הם רק ניסיון, ואצל אללה נמצא הגמול הגדול מכולם.

16 יראו את אללה כמיטב יכולתכם, ושמעו וצייתו וחלקו מכספיכם כי זה טוב יותר בשבילכם. ואלה אשר גוברים על קמצנותם, הם אלה אשר יצליחו.

17 אם תלוו לאללה הלוואה טובה, יחזיר לכם אללה פי כמה וכמה, ויסלח לכם, כי הוא רב חסד וסבלני.

18 והוא היודע את הנסתר ואת הגלוי, והוא האדיר והחכם.

1 הוי, הנביא! אם תגרשו את הנשים, אז גרשו אותן בזמן שהן סחורות ונקיות, וחשבו את הימים. ויראו מאללה ריבונכם. אל תוציאו את הנשים מהבית (בפרק הזמן הזה), וגם הן בעצמן אינן צריכות לעזוב אלא אם הן ביצעו חטא חמור. אלה הם החוקים שקבע אללה. מי שעובר על החוקים של אללה, גורם לעצמו עוול. אין לדעת, אולי לאחר מכן אללה יחולל דבר חדש.

2 וכאשר הן עומדות להשלים את פרק הזמן הזה, עליכם להחליט אם להחזיק בהן בצורה מכובדת או להתגרש מהן בצורה מכובדת, והביאו שני אנשים ישרים שיהיו עדים, והעידו עדות צדק בפני אללה. אלה הן ההוראות לכל מי שמאמין באללה וביום האחרון. כל הירא את אללה, אללה ייצור לו דרך מוצא.

3 ויספק לו פרנסה בדרכים בלתי צפויות. כל מי שנשען על אללה, הוא מספיק לו, אכן אללה ייתן לו את כל מבוקשו, ולכל דבר אללה כבר קבע מידה.

4 במקרה של אלה מנשיכם אשר כבר עברו את גיל הוסת, אם יהיה לכם ספק לגביהן, אז חכו שלושה חודשים, וכך גם עבור אלה אשר טרם הייתה להן וסת. אך, תקופת ההמתנה של הנשים ההרות, עד לאחר הלידה. כל הירא מאללה, הוא יקל עליו את כל ענייניו.

5 זו המצווה של אללה אשר הוריד אליכם, וכל הירא מאללה, הוא ימחל לו על עוונותיו, ויעצים לו את הגמול.

6 הניחו להן להמשיך לגור בביתכם, ופרנסו אותן, ואל תפגעו בהן ואל תדכאו אותן. ואם יהיו בהריון, עליכם לשלם את כל הוצאות ההיריון עד שהן ילדו. ואם הן מניקות את ילדיכם, שלמו להן את הגמול שמגיע להן וישרו את ההדורים בינכם בצורה הגונה והוגנת, אך אם אתם במריבה ואין דרך להגיע להסכם, אפשר להביא אישה אחרת שתניק.

7 על בעל האמצעים להוציא לפי אמצעיו, ואשר אמצעיו מצומצמים, יתרום מאשר העניק לו אללה. אללה אינו גובה ממישהו יותר ממה שהוא העניק לו. ולאחר כל קושי יביא אללה הקלה.

8 מה רבות הערים אשר הפרו את המצוות של ריבונך ושליחיו, על כן ערכנו חשבון קפדני עמן והענשנו אותן עונש נורא.

9 הן טעמו את הטעם המר של תוצאות מעשיהן, והן יצאו ממעשיהן נפסדות.

10 אללה הכין להן עונש כבד. לכן יראו מאללה, אתם המאמינים החכמים. אללה הוריד אליכם מסר.

11 (הוא שלח אליכם) שליח אשר יקרא לפניכם את האותות הבהירים של אללה, כדי להוציא את המאמינים אשר עושים מעשים טובים, מן החושך אל האור. זה אשר יאמין באללה ויעשה את המעשים הטובים, הוא יכניסו אל גני עדן שנהרות זורמים מתחתיהם, ושם הם ישכנו לעולם ועד, ואללה ידאג לו וישגיח עליו בצורה מושלמת.

12 אללה הוא זה אשר ברא את שבעת הרקיעים, וגם את שבע האדמות. הפקודה תרד ביניהם, כדי שאתם תדעו היטב שאללה הוא הכול יכול, ובידיעתו הוא מקיף את הכול.

1 הוי, הנביא! מדוע אתה אוסר על עצמך את מה שהרשה לך אללה? ואללה הוא הסלחן הרחמן!

2 אללה כבר קבע לכם את הדרך שבה תוכלו להתיר את שבועתכם. ואללה הוא זה השומר עליכם, והוא החכם ביותר אשר יודע הכול.

3 וכאשר סיפר הנביא סוד לאחת מנשותיו, אך היא לא שמרה על כך בסוד, ואללה חשף את זה בפני הנביא. הודיע לה חלק מזה ונמנע מלהגיד לה את השאר. וכאשר הוא סיפר לה את זה, היא אמרה: “מי גילה לך זאת?” והוא אמר: “גילה לי זה אשר יודע הכול ומודע לכול”.

4 אם תתחרטו שתיכן(שתי הנשים) בכנות אל אללה, זה הכי טוב , מפני שהלב שלכן כבר סטה מהדרך. אך אם תזממו שתיכן לצאת נגדו, אז דעו שאללה הוא השומר עליו, והמלאך גבריאל, והצדיקים ביותר שבין המאמינים, והמלאכים, כולם יעזרו לו.

5 ייתכן שאם הוא יתגרש מכן, יעניק לו ריבונו נשים טובות מכן, מוסלמיות, מאמינות, אדוקות, מבקשות סליחה, עובדות (את אללה), צמות, רווקות ובתולות.

6 הוי, אלה אשר האמינו! שמרו על עצמכם ועל בני משפחתכם מפני האש אשר הדלק שלה הוא האנשים והאבנים. מופקדים עליה מלאכים עזים וקשוחים, אשר לא יפרו את פקודות אללה, ויעשו את כל אשר הוא יצווה עליהם.

7 הוי אלה אשר כפרו! אל תמציאו תירוצים ביום ההוא, כי תקבלו גמול בדיוק לפי מה שנהגתם לעשות.

8 הוי, אלה אשר האמינו! שובו אל אללה בכנות ובנאמנות. אולי ריבונכם ימחל לכם על חלק מחטאיכם ויכניסכם אל גני העדן אשר נהרות זורמים מתחתיהם, ביום ההוא שבו אללה לא יאכזב את הנביא ואת המאמינים אשר אתו. אורם ירוץ לפניהם ולימינם, והם יגידו “ריבוננו! השלם לנו את אורנו וסלח לנו, כי אתה הכול-יכול”.

9 הוי, הנביא! הילחם באלה אשר כפרו! ובצבועים ונהג בהם בחומרה, כי סופם יהיה בגיהינום וגורלם יהיה מר.

10 אללה נתן דוגמה לאלה אשר כפרו: את אשת נוח ואת אשת לוט. שתיהן היו נשואות לשניים מעבדינו הישרים, אך הן יצאו נגדם, ולכן לא הועילו (הבעלים שלהן שהיו נביאים) בכלום בפני אללה, ולבסוף נאמר להן: “היכנסו שתיכן אל האש עם הנכנסים אליה”.

11 ואללה נתן דוגמה לאלה אשר האמינו! את אשת פרעה, שאמרה: “ריבוני! בנה לי בית, אצלך בגן העדן, וחלץ אותי מפרעה וממעשיו הרעים ומן האנשים המרושעים”.

12 ואת מרים בת עמרם (אמו של ישוע המשיח), אשר שמרה על בתוליה, ואנו נשפט לתוכה מרוחנו, והיא האמינה בדברי ריבונה ובספריו הקדושים והייתה מן המאמינים האדוקים ביותר.

1 יתברך זה אשר בידו המלכות, והוא הכול-יכול,

2 זה אשר ברא את המוות ואת החיים כדי לבחון אתכם, מי הוא הכי טוב בעשיית מעשים טוב ים, והוא העזוז הסלחן.

3 וזה הוא אשר ברא שבעה רקיעים זה מעל זה. לא תמצא כל חוסר עקביות במה שברא הרחמן. שא עיניך אל השמיים וראה, היש שם אפילו סדק אחד?

4 הבט שוב ושוב, ועיניך ישובו נכלמות ועייפות.

5 ואת הרקיע התחתון קישטנו במאורות (הכוכבים), ועשינו מהם מרגמות עד השדים, והכנו להם את עונש השריפה.

6 ולאלה הכופרים באללה הכנו את עונש הגיהינום, ומר יהיה גורלם.

7 כאשר הם יושלכו לשם (לגיהינום) הם ישמעו את השאגות שלה כאילו היא רותחת.

8 היא (הגיהינום) כמעט מתפוצצת מזעם. ובכל פעם שתושלך אליה קבוצה מן הכופרים, ישאלו אותם השומרים: ״האם לא בא אליכם מישהו שיזהיר אתכם?”.

9 והם יגידו: “כן, בא אלינו מישהו שהזהיר אותנו, אך אנו התכחשנו ואמרנו, אללה לא הוריד דבר, ואתם (השליחים) טעיתם טעות חמורה”.

10 והם ימשיכו ויגידו: “אם רק היינו מקשיבים או חושבים בהיגיון, לא היינו מושלכים אל תוך הלהבה”.

11 כך הם יודו בחטאיהם. ואכן, רחמיו של אללה כל כך רחוקים מאלו הנשרפים בגיהינום.

12 אכן, אלה אשר יראים מריבונם הנסתר, הם יזכו לרחמים. ולגמול גדול

13 דברו בסתר או בגלוי, הוא יודע את אשר בליבכם.

14 האם הבורא אינו יודע את אשר ברא? הוא הנוהג בנועם אשר יודע הכול!

15 הוא אשר הכשיר עבורכם את האדמה, על כן התהלכו בחופשיות בכל המרחבים שלה ואכלו מאשר יעניק לכם, ואכן, לו שייכת התחייה.

16 האם אתם בוודאות שהנישא והעליון לא יגרום לארץ להתבקע תחתיכם כדי לבלוע אתכם ושאז היא תתהפך?

17 או שבטוחים אתם שהעליון והנישא לא ינחית עליכם סופות עם אבנים, ועוד תדעו איך האזהרה שנתתי לכם!

18 אלה שקדמו להם כבר כפרו, וכמה קשה היה העונש!

19 האם אינם רואים את העופות אשר מעליהם, שפורשים כנפיים ולפעמים מקפלים את כנפיהם? רק הרחמן יחזיקם, והוא רואה הכול.

20 ואיזה צבא יכול לעזור לכם מלבד זה של הרחמן? אך הכופרים חיים באשליה.

21 ומי יפרנס אתכם אם הוא ימנע מכם את השגחתו? אולם הם ממשיכים במרדנות ובסטייה.

22 ההולך וראשו בקרקע מישיר לכת? או הצועד זקוף בדרך הישרה?

23 אמור: “הוא אשר ברא אתכם ונתן לכם את השמיעה ואת הראיה ואת הלב. (ובכל זאת) אתם ממעיטים להכיר טובה”.

24 אמור: “הוא זה שפיזר אתכם על פני האדמה, ואליו אתם תושבו ״.

25 ויגידו: “מתי תתגשם ההבטחה הזאת (יום תחיית- המתים), אם צדק תדברו?”

26 אמור להם: “רק אללה יודע, אני רק מספק אזהרות ברורות.״

27 ואולם, כאשר הם ראו אותו(העונש מאללה) מגיע, קדרו פני אלה אשר כפרו, ואז ייאמר להם: “זה הדבר אשר קראתם לו!”

28 אמור: ״ בין אם אללה ימית אותי ואת אשר איתי, ובין אם יחוס עלי, מי יגן על הכופרים מהעונש הכואב?”

29 אמור: “הוא הרחמן, (אנחנו) האמנו בו, ועליו(אנחנו) נשענו. עוד תדעו מי זה אשר בתעייה בהירה ״.

30 אמור: ״חשבתם על כך שאם יספגו מימיכם עמוק באדמה, מי יביא לכם מי מעיין?"

1 נון, (שבועה) בעט ובכל אשר רושמים,

2 ואין אתה, בחסד ריבונך, משוגע.

3 ואכן אתה ראוי לגמול אינסופי.

4 ואכן, אתה בעל מוסר נשגב.

5 עוד תראה, וגם (הם) עוד יראו,

6 מי מבינכם הוא המשוגע.

7 אכן, ריבונך יודע מי סטה מהדרך, ויודע היטב גם מי מודרך.

8 לכן, אל תקשיב למשקרים.

9 הם רוצים שתיסוג, כדי שייסוגו.

10 ואל תקשיב לשקרן אשר נשבע לחינם,

11 ואל תקשיב לרכלן אשר מוציא דיבה,

12 אשר מונע את הטוב, ואשר מעודד חטאים ופשעים.

13 שבנוסף לכל, הוא אכזרי ועקשן בכפירתו.

14 רק מפני שהוא בעל הון והרבה ילדים,

15 כאשר מוקרא לו אות (משפט מהקוראן), הוא אומר: “אלה בסך הכול מיתוסים של הדורות הקדומים”

16 אך אנחנו נסמן את אפו בבושה!

17 ניסינו אותם כפי שניסינו את בעלי הגן, שזממו לאסוף את פירותיו לפנות בוקר.

18 ולא ישאירו דבר לעניים.

19 ואולם בלילה, בהיותם ישנים פגעה בגנם אש אשר ירדה מאללה,

20 והפכה אותו לשממה.

21 והם קראו זה אל זה בבוקר:

22 “השכימו אל הגן אם ברצונכם לקטוף”.

23 ויצאו לדרכם מתלחשים ביניהם:

24 ”היום, ודאי לא יבוא לפניכם עני לתוכו(לגן)”,

25 והם יצאו מוקדם בבוקר כדי שמזימתם תצליח.

26 אבל, כאשר הם ראו את הגן, הם זעקו “אבדנו!

27 ונותרנו חסרי כל!”

28 החכם שביניהם אמר: “הלא שאלתי אתכם למה לא תשבחו את אללה?”

29 והם אמרו: “השבח לאללה, אכן היינו מקפחים”.

30 לאחר מכן, הם הסיחו האשמות זה בזה,

31 ואמרו: ״ אוי ואבוי לנו, כי סטינו מהדרך,

32 אולי ריבוננו ייתן לנו טוב יותר מזה. אכן, בריבוננו אנו חפצים”.

33 כזה הוא העונש בעולם הזה, אך העונש בעולם הבא גדול יותר, אילו היו יודעים.

34 אכן, לצדיקים אשר עם אללה מחכים גני העדן.

35 האם נתייחס למוסלמים ככופרים מכחישים?!

36 מה לכם? כיצד אתם שופטים ?

37 או שיש לכם ספר שממנו אתם לומדים?

38 שבשבילכם יש בו כל מה שתבחרו?

39 או שיש לכם אצלנו שבועה מובטחת עד ליום תחיית המתים, שעל פיה אנו נקבל עלינו את כל מה שאתם דורשים על פי שפוטכם?

40 שאל אותם, מי מהם ערב לזאת?

41 או שיש להם שותפים? יביאו נא את שותפיהם אם הם צודקים!

42 ביום אשר תיחשף צדק, ויוזמנו להשתחוות אך לא יוכלו.

43 עיניהם יועלבו ויבוזו, בושה תמלא אותם, שהרי הם הוזמנו להשתחוות (לאללה) כאשר הם היו בריאים ושלמים(בעולם הזה).

44 ובכן, הנח לי לספל במי שמתכחש לאזהרה הזאת. נפיל עליהם עונש מהמקום שממנו הם לא יצפו לו

45 ואתן להם זמן, כי התכנון שלי יציב וברור.

46 או שאתה דורש מהם גמול, והחובות מכבידים עליהם?

47 או שהם יודעים את הסודות הנסתרותם ואותם הם כותבים?

48 לכן, חכה בסבלנות לה הלסת ריבונך, ואל תהיה כמו זה (הנביא יונה) שהיה בתוך הלווייתן כאשר ריבונו קרא אליו בזמן שהוא היה כועס.

49 אם לא היו מגיעים אליו הרחמים של ריבונו, הוא היה מוטל אל היבשה החשופה בבושה,

50 אך ריבונו בחר בו, ועשה אותו לאחד מהצדיקים

51 הכופרים כמעט גרמו לך למעוד דרך מבטם, כאשר הם שמעו את הקוראן, ואמרו: “הוא אינו שפוי”.

52 אך, אין זו זולת אזהרה (נצחית) לכל העולמים!

1 רגע הצדק!

2 מה הוא רגע הצדק?

3 ומהו מכלול ידיעתך על רגע הצדק?

4 (העמים) ת'מוד ועאד לא האמינו במהלומה הכואבת (יום הדין).

5 באשר לת'מוד, הם הוכחדו על ידי המהלומה העוצמתית,

6 ועאד הוכחדו ברוח אלימה והרסנית,

7 אותה שלח עליהם אללה במשך שבעה לילות ושמונה ימים רצופים, ואז יכולת לראות את בני האדם מוטלים מתים כמו גזעי דקלים עקורים וחלולים,

8 והאם ראית שנשאר מהם משהו?

9 וגם חטאו פרעה ואלה שלפניו וגם הערים שהתהפכו

10 הם כפרו כשליחו של אללה, והוא הנחית עליהם מהלומה קטלנית.

11 כאשר העולם הוצף במים, השטנו אתכם בתיבה הבטוחה,

12 כדי שזה יהיה לכם תזכורת, וכדי שאלה אשר בינה להם יבינו.

13 וכאשר תישמע תקיעה אחת של השופר,

14 והארץ וההרים ייעקרו וישתטחו במכה אחת,

15 באותו היום יקרה אשר יקרה.

16 ביום ההוא ייבקעו השמים ויתרופפו,

17 והמלאכים יתייצבו בקצותיהם, שמונה יישאו את כס המלכות של ריבונך מעליהם

18 ביום ההוא תועמדו לדין, ושום דבר אשר הסתרתם לא יישאר נסתר.

19 זה אשר יינתן לו ספר רישום מעשיו בידו הימנית, הוא יגיד “הנה לכם, קראו את ספרי,

20 כי ידעתי שעליי לתת דין וחשבון ”.

21 ואכן הוא יתענג בחיים המענגים

22 בגן העליון,

23 שפירותיו מרובים וקרובים,

24 (ויאמר להם אללה): “אכלו ושתו והתענגו, מפני שנהגתם לעשות טוב בימים שעברו”.

25 ואולם, זה אשר יימסר לו ספר הרישום שלו בשמאלו, יאמר לי הלוואי ולא ניתן לי הספר,

26 ולא הייתי יודע מה חשבוני,

27 לו רק היה מותי גם סופי.

28 רכושי לא עזר לי,

29 ואבדה סמכותי”

30 (אז יגיד אללה): “תפסוהו וכבלוהו,

31 בשאול תשרפוהו!

32 וכבלו אותו בשלשלת שאורכה שבעים אמה.

33 כי לא האמין באללה האדיר,

34 ולא נחלץ להאכיל את המסכן

35 לפיכך אין לו כאן היום חבר קרוב (שיעזור לו).

36 ולא יהיה לו מזון מלבד מוגלה!

37 שהיא המאכל המיועד לחוטאים!

38 (אללה אומר): “נשבע אני במה שאתם רואים,

39 ובמה שאינכם רואים,

40 זהו אכן דברו של שליח אציל (אמין),

41 לא דבר של משורר. מעט אלה המאמינים!

42 ולא דברו של קוסם, מה קצר הוא זיכרונכם!

43 (זה) השראת צדק מריבון העולמים!

44 אילו היה בודה, בשמנו, אפילו דבר אחד,

45 היינו אוחזים בו ביד ימיו

46 והיינו עוקרים את עורק ליבו,

47 ולא יוכל איש מכם למנוע בעדנו מלהגיע אליו.

48 זהו סימן תזכורת ליראים.

49 ואנחנו יודעים כי יש בקרבכם מתכחשים.

50 אך יגון הוא לכופרים,

51 והוא הצדק המוחלטת.

52 על כן, הלל את שם ריבונך האדיר.

1 מישהו נשא תפילה וביקש את העונש אשר אמור לבוא

2 על הכופרים, ואין מי שיכול למנוע את בואו.

3 זה מאללה, בעל הדרכים הנעלות.

4 יעלו אליו המלאכים והרוח(המלאך גבריאל) ביום אשר אורכו יהיה חמישים אלף שנה.

5 לכן, התאזר בסבלנות הנאותה.

6 אכן, העונש נראה להם רחוק,

7 אך לנו הוא נראה קרוב.

8 ביום ההוא יהיו השמים כמתכת אשר נמסה...

9 וההרים יהיו רכים כצמר.

10 ולא ישאל איש לשלום חברו

11 (האנשים) יראו זה את זה, אך הפושע יבקש לפדות את עצמו מן העונש של היום ההוא אפילו תמורת בניו,

12 ואשתו ואחיו,

13 ובני השבט אליו הוא השתייך,

14 ויבקש לפדות את עצמו תמורת כל אשר בעולם,(העיקר) שיינצל.

15 בשום פנים ואופן לא! באש הגיהינום הלוהטת הוא יישרף!

16 והיא תקלף את עור הקרקפת,

17 ותקרע לגזרים את אשר נסוג לאחור והפנה את גבו (לאסלאם),

18 וצבר הון ואגר אותו.

19 אכן, האדם נברא חסר סבלנות,

20 כאשר מגיעה אליו צרה, הוא מתחיל לדאוג,

21 וכאשר מגיע אליו טוב , הוא שומר זאת לעצמו ומונע זאת מאחרים.

22 אולם, לא כך המתפללים,

23 אשר מתמידים בתפילתם,

24 ולאלה שמפרישים מהונם חלק ידוע,

25 לקבצן ולנזקק.

26 ולאלה המאמינים ביום הדין,

27 ולאלה אשר מעונש ריבונם הם מפחדים.

28 אכן, עונש ריבונם הוא בלתי נמנע,

29 ואל השומרים על תומת ערוותם,

30 פרס לנשותיהם או אלה אשר בבעלותם, על כך הם לא יואשמו בחטא.

31 ואולם החומדים מעבר לכך, אלו הם המפריזים.

32 אבל, הנאמנים להתחייבותם ולבריתם,

33 והמעידים עדות צדק,

34 ואלה, שעל תפילתם הם מקפידים

35 כל אלה בגנים מכובדים.

36 מה יש להם לכופרים שהם חשים אליך,

37 בהמוניהם מימין ומשמאל?

38 המשתוקק כל אחד מהם להיכנס לגן- עדן?

39 בשום פנים ואופן לא! הם יודעים ממה בראנו אותם.

40 לכן אני נשבע בריבון הזריחה והשקיעה, שאנו אכן יכולים

41 להחליף אותם בטוב ים מהם, והם לא יימלטו מעונשנו,

42 הנח להם, לפספס ולהשתעשע, עד אשר יפגשו את היום המובטח להם,

43 יום בו הם יוצאו מן הקברים בחיפזון, כאילו הם נדחקים אל אליליהם,

44 עלובות ובזויות עיניהם, והם יכוסו בושה. זה הוא היום אשר הובטח להם.

1 אכן שלחנו את(הנביא) נוח אל בני עמו ואמרנו לו, “הזהר את בני עמך בטרם יבוא עליהם עונש כואב ״.

2 הוא אמר: “הוי בני עמי! אני מזהירכם הגלוי,

3 עבדו את אללה ויראו ממנו ושמעו בקולי,

4 (כדי) שימחל לכם על חטאיכם וייתן לכם עוד קצת זמן עד למועד שנקבע מראש. אולם, כאשר מגיע המועד של אללה, הוא לא יידחה, אילו הייתם יודעים”.

5 אמר: “ריבוני! אני קראתי לבני עמי יומם ולילה,

6 אך, קריאתי רק הוסיפה להם רצון לברוח ממני.

7 ואכן, ככל שקראתי להם למען תמחל להם, שמו אצבעותיהם באזניהם והתעטפו בבגדיהם והמשיכו בסטייתם והתמלאו שאננות.

8 קראתי להם בגלוי,

9 והזהרתי אותם גם בסתר,

10 ואמרתי להם: “בקשו מריבונכם סליחה, כי הוא חנון המרבה למחול”

11 וישלח לכם מן השמים גשמים בשפע,

12 ויעניק לכם רכוש ובנים עם גני עדן ונהרות.

13 למה אינכם רוצים להוקיר (ולכבד) את אללה,

14 אשר ברא אתכם בשלבים שונים?!

15 הלא תראו כיצד ברא אללה שבעה רקיעים זה מעל זה?

16 וקבע בהם את הירח להאיר ואת השמש כמנורה?

17 ואללה הצמיח אתכם כצמח מן האדמה,

18 ואליה יחזירכם, ואז יוציאכם ממנה שוב.

19 ואללה פרש לכם את הארץ,

20 למען תעברו בה בשבילים רחבים”.

21 ואמר נוח: “ריבוני! הם לא שמעו בקולי והלכו בעקבות אלה שרכושם ובניהם הוסיפו רק על אובדנם.

22 הם חרשו מזימה נוראה”,

23 ואמרו: “אל תעזבו את אליליכם ואל תעזבו את “וואדה” ולא את “סוא-עא” ולא את “יעוקה” ואת “נסרא”,

24 הם כבר התעו הרבה. אל תוסיף למקפחים דבר מלבד עוד תעייה.

25 ובגלל חטאיהם הם הוטבעו, ואחר כך הושלכו אל האש, ולא מצאו להם תומכים כנגד אללה.

26 ואמר נוח: “ריבוני! אל תשאיר על-פני האדמה אף לא אחד מן הכופרים האלה.

27 כי אם תשאירם, יתעו את עבדיך ולא יולידו אלא משחית וכופר.

28 ריבוני! סלח לי ולהוריי ולכל אשר בא אל ביתי והוא מאמין, ולמאמינים ולמאמינות, אך למקפחים אל תוסיף דבר מלבד חורבן והרס מוחלט”